שחקן חיזוק – מאט בוסוואל, Emperor Zero ממנצ'סטר

אני בספק אם מישהו אי פעם שמע על גרימסבי טאון, הקבוצה שאוהד מאט בוסוואל (מלהקת הפוסט פאנק Emperor Zero). ובכל זאת, כל חולה כדורגל אמיתי יכול להתחבר לתיאורים ולחוויות הרומנטיות של בוסוואל עם הקבוצה שלו מנבכי הליגות הנמוכות: הנצחון הסנסציוני באנפילד ומה מומלץ לעשות לפני המשחקים של גרימסבי. בשחקן חיזוק אני אציג שאלון קבוע לאמנים, מוסיקאים וסופרים על האהדה לקבוצה שלהם.

1.מה את עושה בימים אלה?

אני חבר בלהקת Emperor Zero. אנחנו במקור ממנצ'סטר וחתומים בלייבל מוזר שנקרא SWAYS. ברגעים אלה אנחנו לוקחים הפסקה מהופעות כדי שנוכל לכתוב כמה שירים חדשים ולהקליט. בתקווה שהכל ילך כמו שצריך וזה יהיה אלבום הבכורה שלנו. בקרוב נשחרר סינגל דיגיטלי בשם ‘Heart of Iron’ רק שאני לא בטוח מתי בדיוק. זה כל פעם נדחה מחדש.

2. מי הקבוצה שאתה אוהד מסביב לגלובוס?

גרימסבי טאון. זה מועדון קטן שכנראה אף פעם לא שמעת עליו. כרגע הם אפילו לא בליגה המקצוענית והם נשרו לליגה החמישית לפני כמה עונות. אבל כשהייתי בגיל ההתבגרות הם היו הרבה יותר טובים והיה להם שם של קבוצה שמשחקת כדורגל אטרקטיבי המבוסס על מסירות. באיזה שהוא שלב הם היו בליגה השנייה, מרחק של כמה מקומות מהפרמייר ליג.

בתמונה אני לובש חולצה מקורית של גרימסבי. הדוד שלי, מייק, קיבל אותה מאחד השחקנים, דיין קרומבי ששיחק מגן שמאלי. אני ממש לא בטוח איך דוד מייק הצלח לשים את הידיים שלו על החולצה הזאת. הוא עובד כסוכן רכב אז בטח מעורבות בעניין עסקות מפוקפקות.

3. איך התחיל סיפור האהבה בינך לבין הקבוצה? והאם אתה זוכר את המשחק הראשון שהלכת אליו?

Grimsby Town FC

Grimsby Town FC Logo

המשחק הראשון שהלכתי אליו היה גרימסבי נגד סנדרלנד כשהייתי בן 5 (זה לפחות על פי אוסף התוכניות שלי). אבל אני זוכר יותר טוב את המשחק השני, זה היה מול דרבי קאונטי כשהייתי בן 6. המגרש, בלאנדל פארק, שנמצא על החוף באזור הצפון מזרחי באנגליה (Cleethorpes). זה אזור די מוזנח, אבל בשבילי הכל נראה ממש מיוחד וקסום. ישבנו בחלק העליון של היציע הגדול, יציע פינדוס. היה אפשר לראות משם ספינות מכמורת מפליגות קדימה ואחורה על פני הים הצפוני ושחפים שנוהרים אל המגרש. אני זוכר שהתרשמתי מכמה רחוק השוער של גרימסבי יכול לבעוט את הכדור. כשנהיה חשוך ושהזרקורים נדלקו הם היו הדבר כי ענק ומדהים שראיתי בחיי, כמו 4 מגדלי אייפל.

אני אוהב שקראת לזה "סיפור האהבה עם הקבוצה שלך", בגלל שבשבילי הזכרונות האלה עדיין רומנטיים להפליא, למרות שהמציאות של גרימסבי היום (גם המקום וגם קבוצת הכדורגל) הם שונים לחלוטין. זה לגמרי מקרה שבו הלב שולט בראש.

4. מי השחקן המועדף עלייך (לא חייב להיות מהקבוצה)? למה?

אין לי שחקן אחד ספציפי. יש כמה שחקנים טובים היום בפרמיירליג אבל הם כבני אדם הם לא כאלה חביבים או שהם יותר מדי מעודנים כדי להצית את הדימיון כמו ג'ורג' בסט, אריק קאנוטה או פול גאסקוין. לא היית רוצה לשבת על בירה עם אף אחד מהם. אשלי קול הוא כנראה השחקן שאני הכי שונא, למרות שמבחינת הוגנות יש בצ'לסי שחקנים אחרים שמתקרבים אליו.

5. מה המשחק הטוב ביתר והרע ביותר שהיית בו?

המשחק הטוב ביותר שהייתי בו היה כשגרימסבי ניצחה את ליברפול 1:2 בגביע הליגה באנפילד בשנת 2001. הם שחטו אותנו, בקושי הצלחנו לעבור את החצי אבל בעזרת איזה נס הצלחנו לסיים 90 דקות ב1:1. ואז בסוף תוספת הזמן, כשזה נראה שבטוח הולכים לפנדלים, החלוץ שלנו פיל ג'אוונס הבקיע שער קסום מחוץ לרחבה. אני עמדתי בפינה העליונה מעל השער והיה לי זווית ראייה מושלמת לגול. אני זוכר את אבא שלי נוהם כשיאוונס לקח את הבעיטה, הוא חשב שהיינו פשוט צריכים לשמור על הכדור ושהוא לא היה מבקיע בחיים מהמרחק הזה. אבא שלי… כזה פסימיסט. עדיין יש שיר של גרימבסי שהאוהדים שרים:

‘Je-vons, with a wonder goal, Je-vons with a wonder goal’ לפי השיר ‘Go West’ של פט שופ בויז.

 גרימבסי טאון נגד ליברפול 1:2 (גול הנצחון הדרמטי אחרי 6:00)

יש לי יותר מדי משחקים גרועים לבחור מהם אבל המשחק של גרימסבי בחוץ מול אולדהם אתלטיק כשהיינו בפיגור 0:5 במחצית הוא ללא ספק שפל המדרגה. כל הבני דודים עזבו באמצע לפאב אבל אני נשארתי במגרש עם אבא והדוד שלי. צריך להיות דיי מזוכיסטים כדי לאהוד את גרימסבי. הפסדנו באותו משחק רק 0:6 ככה שהמחצית השנייה הייתה כמו נצחון למוראל.

6. מה היו רגעי השיא והשפל עם הקבוצה?

לצד המשחק באנפילד יש עוד רגע שיא מעונת 1997-98 כשאלן באקלי היה המאמן שלנו. נסענו פעמיים לוומבלי, שאלה היו הפעמים הראשונות ששיחקנו שם, וניצחנו בשתיהן. נצחנו את נורת'המפטון בגמר הפלייאוף של הליגה שלישית ואת בורנמאוט' במגן הליגה. אלה היו שנות הזוהר, מעולם לא שחזרנו את אותם שיאים. למעשה, הפסדנו כל גמר אחר בוומבלי ואנחנו ממשיכים להדרדר.

עוד רגע שפל היה שהפסדנו בגמר גביע צבעי ג'ונסטון – Johnstone’s Paint Trophy (החברה היא הספונסרית של הטורניר) ב2008. הדבר הטוב מאותו משחק היה שבסיום האוהדים שלנו שרו: ‘It’s the shittest paint in the world, the shittest paint in the world’, לפי המנגינה של ‘He’s Got the Whole World in His Hands’.

7. השחקן שהיית רוצה לראות משחק אצלכם?

אני לא יכול להיות בררן. חלוץ סביר יכול להיות נחמד וזו לא בקשה גדולה. הליגה החמישית היא ליגה שהופכת את דני גרהאם למרדונה.

8. את מי הכי כיף לנצח? למה?

לינקולן סיטי, ללא ספק. זה הדרבי המקומי. לינקולן היא שעה נסיעה מגרימבסי וזה גם המקום שבו גדלתי. בשתי העונות האחרונות ניצחנו אותם בחוץ בבוקסינג די: המתנה הכי טובה שאפשר לבקש לחג המולד.

9. אם היית שחקן בקבוצה מקצועית איזה סוג של שחקן היית?

קשר מרכזי, זה תמיד היה התפקיד שלי כשהייתי ילד. החשבתי את עצמי לפליימייקר יצירתי. אם ספרים, מוסיקה, בנות ואלכוהול לא היו מגיעים, הייתי יכול להיות רוד חוליט הלבן.

בלאנדל פארק

10. האם יש לך אמונות תפלות או ריטאולים חוזרים לפני המשחקים של הקבוצה שלך? מה הם?

לפני משחק של גרימסבי אני חושב שזה בכללי רעיון לא רע לשתות לפחות 3 בירות.

11. מה החסרונות בלאהוד את הקבוצה שלך?

מאיפה להתחיל? העובדה שאנחנו לא כל כך טובים בכדורגל היא החסרון העיקרי. הייתה לנו עונה דיי טובה ואני מקווה שנגיע לפלייאוף כדי שנוכל לעלות ליגה. (הראיון נערך לפני סיום העונה. את העונה גרימסבי סיימה במקום הרביעי ששלח אותה לפלייאוף אבל היא לא הצליחה לעלות ליגה אחרי תיקו והפסד לגייטשאיד)

12. מי הם חמשת השחקנים הכי טובים שעברו בקבוצה שלך מאז שאתה עוקב אחריה?

  שאלה מעולה. אני הולך על כל האגדות של גרימסבי, כולם מהתקופה שהיינו בשיא:

‘Super’ Clive Mendonca, Paul Groves, Ivano Bonetti – שחקן איטלקי משנות ה-90 שעזב את המועדון אחרי שהמאמן זרק עליו צלחת עם כנפי עוף, Peter Handyside and Danny Coyne.

13. באיזה קללה את משתמשת הכי הרבה בזמן שאת רואה משחק?

אני ממש מנבל את הפה במשחקים. לא נראה לי שאפשר לעלות על כתב את המילים שיוצאות לי מהפה במשחקים של גרימסבי. אבא שלי כל הזמן אומר שמזל שאמא שלי לא שומעת אותי, למרות שהוא לא פחות גרוע ממני.

Emperor Zero הם להקת פוסט פאנק ממנצ'סטר. אפשר לרכוש את הסינגל האחרון שלהם ‘Mental Health Café’ בגרסת ויניל כאן או להוריד מהבאנדקמפ של הלהקה. על עטיפת הסינגל מופיע צילום של נטלי קרטיס, שהתראיינה כאן בעבר על האהדה שלה ושל אביה, איאן קרטיס, למנצ'סטר סיטי.

Emperor Zero – Mental Health Café

Emperor Zero – Man With Red Eyes

Advertisements

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s