שחקן חיזוק – אבישי צברי, "האחים צברי"

"בית"ר ירושלים היא קבוצה לא יציבה מבחינה רגשית, יש לה מעין מאניה דיפרסיה". אבישי צברי, מלהקת הפאנק "האחים צברי" מספר על תקופת השפל והשיא של המועדון, איזה שחקן ישראלי עובד קשה ולא קופץ מעל הפופיק, מה הוא מחפש ביוטיוב כשאף אחד לא רואה ועל קבוצה ישראלית אחת מיקום מקביל.

48310394_364976234254045_5070594645415690240_n

מה אתה עושה בימים אלה?

אני סטודנט לעיצוב תעשייתי בחולון שנה ד' ובין לבין עושה הופעות עם האחים.

מי הקבוצה שאתה אוהד בארץ הקודש או מסביב לגלובוס?

בית"ר ירושלים.

איך התחיל סיפור האהבה בינך לבין הקבוצה? והאם אתה זוכר את המשחק הראשון של הקבוצה שהלכת אליו?

האמת שבתכלס אני אוהד כורסא מושבע. הלכתי למשחק אחד בחיים. זה דיי בינוני מצידי אבל אני אוהד בינוני. אני חושב שהאוהדים הבינוניים הם ה-אוהדים.

התחלתי לאהוד אותם ביסודי ובתחילת התיכון כבר הייתי דיי משוגע על בית"ר, זה היה מאבא שלי. זה היה בתקופה של תמאש שאנדור.

המשחק הראשון והיחידי שהלכתי אליו היה בכיתה ח', ביחד גלעד שמואלי חבר מהכיתה, והפסדנו אני זוכר. 3:1 משהו כזה. משחק ליגה בטדי.

איך האהדה שלך לקבוצה משתלבת עם זה שאתם קצת צוחקים על אוהדי בית"ר בשירים שלכם?

אני חושב שלצחוק על עצמך זה דבר טוב שגורם לאנשים להתחבר לקונספט של השירים. חוץ מהכדורגל, השירים מהיציע הם אשכרה השראה ללחנים, ותורמים לבניית הפאזל של של הקריקטוריה של נווה יהושע, השכונה שגדלנו בה ברמת גן.

מי השחקן המועדף עלייך (לא חייב להיות מהקבוצה)? למה? 

תומר חמד. הוא נראה לי דוגמה לשחקן שעובד קשה ומגיע רחוק. ולא קופץ מעל הפופיק.

 מה המשחק הטוב ביתר והרע ביותר שהיית בו?

אז בוא אני אגיד לך. המשחק הכי טוב שהייתי בו היה עם גלעד שמואלי בכיתה ח' נגד מכבי, והמשחק הכי רע שהייתי בו גם היה בכיתה ח' עם גלעד שמואלי והיינו נגד מכבי והפסדנו. אני זוכר שקיבלנו כמה גולים טובים ואנחנו שמנו גול אחד. אני זוכר את העוצמה של הקהל שהייתה מדהימה. עד היום אני מוצא את עצמי מחפש ביוטיוב את הקהל של בית"ר כי לדעתי לאף קבוצה אין קהל עם כאלה אנרגיות.

 מה היו רגעי השיא והשפל עם הקבוצה?

רגע השפל היה בתקופת הצ'צ'ניים. הדחקתי את העניין שאני אוהד בית"ר בכלל. כל התקופה שהגזענות בקבוצה הייתה בשיאה. היו גם אשכרה כמה שנים שלא אמרתי שאני אוהד בית"ר בגלל ההכללות שהיו על כל אוהדי בית"ר.

ואחרי כל האירועים האלה כשבית"ר נורדיה הוקמה התחברתי למסר שלהם לאללה. אני רואה לפעמים בשידורים ישירים בפייסבוק משחקים שלהם, ועוקב אחרי המצב שלהם בטבלה, מבחינתי זו אותה קבוצה בדיוק כמו בית"ר ירושלים, רק ביקום מקביל, בליגה אחרת, שכונתית יותר, וכמו שזה נראה, עם אוהדים סוכר.

ורגע השיא היה דווקא בעונה שעברה שהיינו ממש לוהטים. שמנו איזה 8 גולים כל משחק, היה ממש תענוג לראות את הפרש השערים בכל משחק. אפשר להגיד שגם תקופת גאיידמק הייתה תקופת שיא, כשהיה לנו סגל מטורף.

השחקן שהיית רוצה לראות משחק אצלכם?

אני אהיה ריאלי ואגיד איתי שכטר. אני חושב שהוא היה עוזר עם השערים ונראה לי שהוא היה עוזר לנו גם בחדר הלבשה.

את מי הכי כיף לנצח? למה?

מה אני עכשיו אגיד לך הפועל? איזה בנאדם אני אצא אם אני אגיד לך הפועל או בני סכנין? אתה מבין? זה יצא תמיד גזעני או משהו כזה. אני אהיה קצת פוליטיקאי ואגיד דווקא שאת כל מי שלפנינו בטבלה. נראה לי הכל סטיגמות על גבי סטיגמות. אני לא שומר טינה יותר מדי.

אם היית שחקן בקבוצה מקצועית איזה סוג של שחקן היית?

הייתי שחקן נשמה. ביסודי הייתי שמן, אז הייתי בלם. בלם טוב. הייתי פשוט עומד ועושה את העבודה.

האם יש לך אמונות תפלות או ריטאולים חוזרים לפני המשחקים של הקבוצה שלך? מה הם?

לא. לא משהו שהוא מעבר לבקבוק בירה שיהיה איתי.

מה החסרונות בלאהוד את הקבוצה שלך?

נראה לי שהסטיגמות שיש על הקבוצה. בית"ר ירושלים היא קבוצה לא יציבה מבחינה רגשית, יש לה מעין מאניה דיפרסיה. פעם אחת היא יכולה להיות הקבוצה הכי מדהימה שיש, וגולים וטירוף ומצד שני כמו העונה, היא יכולה לטבוע פתאום בבום. בגלל דבר הכי מפגר שיש.

הבעלים החדש עושה רושם טוב. נראה שהוא מנסה להתחבר לקהל קודם. ראו שהוא בא בטוב. הוא ניסה להרים את הקהל.

מי הם חמשת השחקנים הכי טובים שעברו בקבוצה שלך מאז שאתה עוקב אחריה?

דבר ראשון: תמאש שאנדור.

אחריו ניר סביליה, קלאודימיר פריירה, איתי שכטר, ואחד שפל רענן דרעי.

 לסיום, השלם את המשפט: השופט….

אלון יפת.

אבישי צברי (28) שנולד וגדל בשכונת נווה יהושע ברמת גן, הקים בשנת 2013 את להקת פאנק ישראלית "האחים צברי" ביחד עם אחיו יוני. האחים הוציאו עד היום שלוש יצירות, שכל אחת מהן באורך בין 4-8 דקות. כל יצירה היא מעין אופרת פאנק שמספרת סיפור קצר שחלקו מבוסס על ילדותם ברמת גן. אופרת הפאנק-רוק הראשונה שלהם – 'ואלס עם מלשין' (2013) – סיפור קורע לב על ארבעה חברים וההרפתקה שלהם באילת. לאחים צברי עוד 2 אופרות – 'בשינוי אדרת' (2014) ולאחרונה הוציאו את 'על תמאש ועל העוקץ' (2018 – המשך ישיר ל'ואלס עם מלשין'). היצירה האחרונה הפכה אותם לתופעה בסצינת המוזיקה הישראלית, כשכל הופעה היא sold out. אם לא הספקתם לקנות כרטיסים להופעה שלהם בוונדרבר, חיפה (13.12) ובאוזןבר, תל אביב (31.12), תוכלו לראות אותם ב-12 בינואר כשהם יגיעו לחלוץ בבאר שבע.

 

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s