שחקן חיזוק

שחקן חיזוק – נוני גפן, "הכל שבור ורוקד"

"באותה תקופה אני חושב שכולם אהדו את מכבי חיפה וסתם כי הייתי דווקא אז הלכתי עם הפועל". נוני גפן, יוצר הסרט "הכל שבור ורוקד, מספר על חוויות ממשחק האליפות מול בית"ר ("רק לא לקבל מכות מאוהדי בית"ר"), הבלם האהוב של הפועל חיפה שאתם בטח לא זוכרים ("גבוה ואיטי להחריד") ולמה הוא נאלץ להסתובב עם צעיף של הפועל ב"ש? בשחקן חיזוק אני אציג אראיין אמנים, מוסיקאים וסופרים על האהדה לקבוצה שלהם.

16406740_10154405198648995_2817389743659813367_n

נוני גפן (ימין)

מה אתה עושה בימים אלה?

עובד על יציאת הסרט החדש שלי שעכשיו באקרנים "הכל שבור ורוקד".

מי הקבוצה שאתה אוהד בארץ הקודש או מסביב לגלובוס?

הפועל חיפה וארסנל.

 נראה שהתמונה פה דורשת הסבר. אתה מופיע בה בכלל עם צעיף של פיורנטינה לצד צעיף הפועל ב"ש.

זה בפסטיבל קולנוע בטורינו. הבחור משמאל, אחד המנהלים של הפסטיבל, בחר את הסרט שלי והוא שרוף של פיורנטינה. הוא ביקש שאביא לו צעיף של הקבוצה שאני אוהד כדי שנחליף. אבל איבדתי את שלי, ואין לקנות בשום מקום צעיף של הפועל חיפה! אתה לא מאמין! כלום! בסוף הבאתי לו של הפועל באר שבע.

איך התחיל סיפור האהבה בינך לבין הקבוצה? והאם אתה זוכר את המשחק הראשון של הקבוצה שהלכת אליו?

האהבה להפועל חיפה התחילה כששיחקתי בנערים ג' של המועדון. באותה תקופה אני חושב שכולם אהדו את מכבי חיפה וסתם כי הייתי דווקא אז הלכתי עם הפועל, ואני גם אוהב את הצבע האדום. המשחק הראשון היה בליגה השנייה נגד מכבי יבנה. כתב ספורט שעבד עם אבא שלי הביא לי שני כרטיסים. בסגל של הפועל חיפה היה את הבלם רפי פור שהיה גבוה ואיטי להחריד. לא יודע למה אבל פשוט נדלקתי והייתי מבסוט עליו. לא נראה לי שיש עוד מישהו שזוכר את השם הזה בארץ. הפועל אגב ניצחו שתיים אפס.

האהבה לארסנל התחילה גם בתקופת נערים ג'. שיחקתי כקשר אחורי אז גילמתי את עצמי כשקשרים האחוריים שעברו בארסנל: עמונאל פטי ופטריק ויירה. איכשהו יצא שגם הם גם צבע אדום. באותה תקופה, בשנות ה-90, הם שיחקו מדהים, כמו ברצלונה לפני ברצלונה.

מי השחקן המועדף עלייך (לא חייב להיות מהקבוצה)? למה? 

זידאן, משהו בזה שהוא איטי כמו צב אבל זז בכזאת אלגנטיות. ושילוב של ערסיות וביישנות. היום מין הסתם מסי ורונאלדו. העדפה קטנה למסי אבל לא באמת רלוונטית. הם באמת ספוורטאים מפלנטה אחרת.

 מה המשחק הטוב ביתר והרע ביותר שהיית בו?

הטוב ביותר: הפועל חיפה נגד בית"ר בעונת האליפות. ג'ובאני רוסו מקפיץ בדקה ה-95 מעל קורנפיין.

הרע ביותר: כמעט כל משחק של הפועל. אולי זה היה במכתש הפועל ר"ג נגד הפועל חיפה. אפס אפס המשחק הכי משמים שהיה אי פעם בכדורגל.

 מה היו רגעי השיא והשפל עם הקבוצה?

השיא – האליפות בלי ספק. לא אשכח את המשחק נגד בית"ר, ה-2:1. זה היה רגע שכאילו ידענו שניקח את האליפות. הייתה אופוריה משוגעת במגרש. האצטדיון היה דיי מלא. אני זוכר שכולם יצאו מהמגרש בלי החולצות האדומות, עם חולצות שחורות ופנים שבוזות, כדי לא לקבל מכות מאוהדי בית"ר, וברגע שעלינו לאוטובוס התחלנו לחגוג.

השפל – כשרובי שפירא התאבד. זאת היה סופה של תקופה. אחריה התחילו להחליף מאמנים ולמרות שהיו שחקנים טובים שהיו חתומים בכל זאת ירדנו ליגה. לא היה שום מערך ארגוני, הכל קרס, ולא נשארו אוהדים. מאז הפועל חיפה לא התאוששה.

השחקן שהיית רוצה לראות משחק אצלכם?

ברור שהייתי רוצה את ערן זהבי. הוא ווינר על. אבל משהו יותר ריאלי הייתי שמח לאיזה גרזן בקישור סטייל גל אלברמן.

את מי הכי כיף לנצח? למה?

מכבי חיפה. דרבי. אין שאלה בכלל.

אם היית שחקן בקבוצה מקצועית איזה סוג של שחקן היית?

קשר אחורי. הייתי בגיל 14 קשר אחורי.

האם יש לך אמונות תפלות או ריטאולים חוזרים לפני המשחקים של הקבוצה שלך? מה הם?

לא ממש. רק לגזור ציפורניים. להפוך את הציפיות ולעלות ולרדת במדרגות של הבית 3 פעמים במשך 3 דקות בדיוק.

מה החסרונות בלאהוד את הקבוצה שלך?

שאין לה דרך מהנוער עד למעלה. הייתי רוצה שכל הקבוצות ישחקו באותה שיטה.

מי הם חמשת השחקנים הכי טובים שעברו בקבוצה שלך מאז שאתה עוקב אחריה?

דודו אוואט, ג'ובאני רוסו, רן בן שמעון, נג'ואן גרייב, טל בנין.

 לסיום, השלם את המשפט: השופט….

תמיד מניאק.

נוני גפן הוא במאי, תסריטאי ושחקן ישראלי. גפן ביים, כתב את התסריט ומשחק בתפקיד הראשי בסרט העצמאי "לא בתל אביב" שיצא בשנת 2012. ב-2017 יצא לאקרנים סרטו "הכל שבור ורוקד", בו שיחק בתפקיד הראשי לצד דודו טסה. הסרט עוקב אחרי דמות בשם נוני, חייל שחזר עם טראומה משירות בעזה וחושב שהוא למעשה בן דודו הקרוי אמנון – שנהרג בקרב. כאמנון הוא מתחיל מסע מוזיקלי לכיבוש במות העיר ולריפוי הנפש הפצועה, למרות שאין לו כישרון מוזיקלי בולט לעין. "הכל שבור ורוקד" מועמד ל-3 פרסי אופיר, מוצג החל מסוף השבוע הקרוב בבתי הקולנוע ובסינמטקים ברחבי הארץ.

מודעות פרסומת

שחקן חיזוק – גל פרמן, טיפקס

"העונה הקודמת היתה מעבר לייאוש: היא דמתה כמעט לפרידה מקרוב משפחה מזדקן שאיבד קשר עם המציאות." גל פרמן הבסיסט של טיפקס ("מתכונן להופעה הראשונה אי פעם בקיסריה") מספר איך ילד שגדל בנחל עוז התחיל לאהוד את מכבי נתניה, נזכר במשחקים הגדולים של היהלומים ומהלל את חלוץ המועדון. רק תנו לו יותר נצחונות על מכבי ת"א ומכבי חיפה. בשחקן חיזוק אני אציג שאלון קבוע לאמנים, מוסיקאים וסופרים על האהדה לקבוצה שלהם.

gal i
1. מה אתה עושה בימים אלה?

מתכונן להופעה הראשונה אי פעם בקיסריה, ב-8 בספטמבר, של הלהקה שלי, טיפקס.

2. מי הקבוצה שאתה אוהד בארץ הקודש או מסביב לגלובוס?

מכבי נתניה.

3. איך התחיל סיפור האהבה בינך לבין הקבוצה? והאם אתה זוכר את המשחק הראשון של הקבוצה שהלכת אליו?

הסיפור התחיל כל כך מזמן שהזיכרון הוא בשחור לבן. גדלתי בנחל עוז שבדרום, והקשר שלי לנתניה היה דרך סבא שרגא ז"ל, שגר באזור. היה אמנם אוהד של הפועל תל אביב, אבל לקח אותי למשחקי הכדורגל הראשונים שלי בקופסא. מאוחר יותר הוא היה רק מכניס אותי פנימה לאצטדיון, ובא לאסוף בסיום, או שולח אותי למשחקים עם השכן מומי מגבעת שפירא. המשחק הראשון שאני זוכר היה נגד בית"ר תל אביב, עם קיש רומנו האגדי.

4. מי השחקן המועדף עלייך (לא חייב להיות מהקבוצה)? למה? 

עודד מכנס. חלמתי להיות כמותו, מכונת שערים אלגנטית, ודמותו ליוותה אותי ועדיין מלווה לאורך חיי. תמונה קבוצתית של מכבי נתניה בה הוא מופיע עיטרה את הזמנת החתונה שלי. פגשתי בו לראשונה כשהוזמנתי להשתתף (לחמש דקות!) במשחק ותיקים בקופסא. מאז הספקתי להתארח אצלו בבית וגם לקבל ממנו חולצה אורגינלית מימי התהילה שלו בקבוצה. נהגתי להופיע איתה, אבל היא כבר לא עולה עליי.

5. מה המשחק הטוב ביתר והרע ביותר שהיית בו?Scan_Pic0002

הטוב ביותר: הייתי בהרבה משחקים גדולים. למשל, כחלק ממשימות בר המצווה בקיבוץ שלנו, התלוויתי לניסים קיוותי ששידר משחק של כפר סבא נגד נתניה, ולשופט יאיר טילינגר ששפט את נתניה נגד בני יהודה. זה היה בימי השיא שלנו בתחילת שנות ה-80. עוד משחק מהולל וזכור – משחק העלייה הראשונה שלנו חזרה לליגה הבכירה ב-99, שהיה מרגש במיוחד, באצטדיון בפ"ת מחזור סיום העונה. ישבתי יחד עם אחי ועם ניצן חורש (Cut Out Club), ושמענו סיפורי מורשת ביציע ישירות מאריה רדלר ז"ל שישב סמוך אלינו. רדלר הלך לעולמו ונקבר ביום בו אני כותב את השורות הללו.

הרע ביותר: למיטב זכרוני זו שישייה מהפועל פתח תקווה באורווה, בגשם שוטף.

6. מה היו רגעי השיא והשפל עם הקבוצה?

השיא היו כמובן האליפויות שעוד זכיתי לחוות כנער בשנות ה-80, והשישיות בעונה שבה לא לקחנו אליפות (82). כמו כן העלייה הראשונה, לאחר שוטטות (תרתי משמע) ממושכת במחוזות הליגה הארצית.

השפל היה בעונה האחרונה, ללא ספק: חוסר ההצלחה הספורטיבי, הניהול הכושל והמושחת, והשיא, בתחילת הפגרה, עם סיפור המכירה המפוברקת. כל אלה הביאו את האמון והסבלנות של הקהל לקצה. העונה הקודמת היתה מעבר לייאוש: היא דמתה כמעט לפרידה מקרוב משפחה מזדקן שאיבד קשר עם המציאות.

7. השחקן שהיית רוצה לראות משחק אצלכם?

חוץ מגל פרמן?

8. את מי הכי כיף לנצח? למה?

את מכבי תל אביב ומכבי חיפה. פשוט כי זה לא קורה מספיק, אני מניח.

9. אם היית שחקן בקבוצה מקצועית איזה סוג של שחקן היית?

שיחקתי מעט כבלם בנבחרת האמנים. הראש יודע ורוצה יותר ממה שהגוף מצליח…

10. האם יש לך אמונות תפלות או ריטאולים חוזרים לפני המשחקים של הקבוצה שלך? מה הם?

אין לי אמנות טפלות, אבל אני תמיד משתדל לשבת ביציע בקרבת האחים האוהדים רועי וחיים קודמן. ואין לי ממש הסבר לזה, אבל אני חייב לבדוק נוכחות ולדעת שהם שם.

Scan_Pic0001

11. מה החסרונות בלאהוד את הקבוצה שלך?

היא לא גדולה מדי ולא קטנה מדי, היא לא שנואה מדי ולא אהובה מספיק, היא לא רחוקה מדי ולא קרובה קרובה, אני יכול לא לבוא כמה שבא לי בלי להרגיש לא שייך ותמיד אמצא את מקומי. זה החסרון והיתרון כאחד.

12. מי הם חמשת השחקנים הכי טובים שעברו בקבוצה שלך מאז שאתה עוקב אחריה?

עודד מכנס, דוד פיזנטי, דוד לביא, חיים בר וכג'סטה לחבר אני מכניס את קובי חסן.

13. לסיום, השלם את המשפט: השופט…

שגה.

גל פרמן, יליד קיבוץ נחל עוז, אב לטומי וליאם, בסיסט ומקים להקת טיפקס המשלבת השפעות ים תיכוניות ומוזיקת רוק. לצד העבודה בלהקה הוא עוסק כיועץ מוסיקלי לפרסומות. להקת טיפקס שפועלת כבר 24 שנות תופיע לראשונה בקיסריה ב-8.9.16. ניתן להזמין כרטיסים באתר וב-9080*.

שחקן חיזוק – טל יוגב, KIDS FLY

"אני לא יכול לדמיין את עצמי אוהד קבוצה "מושלמת" כמו מכבי, לי זה לא נראה כיף".טל יוגב מ-KIDS FLY מספר על האהדה להפועל חולון, על משחק החזיז במלחה, מה ה-DNA של הפועל חולון? ומתי צרח כמו ילדה בת 10?. רק שהחברים הירושלמים מהלהקה יסלחו לו שהוא שונא את הפועל ירושלים. בשחקן חיזוק אני אציג שאלון קבוע לאמנים, מוסיקאים וסופרים על האהדה לקבוצה שלהם.

 

1. מה אתה עושה בימים אלה?

כמה שיותר מוסיקה. כרגע הפרויקט הגדול בחיים שלי הוא הלהקה שלי, KIDS FLY, לה אני מרגיש שאני נותן את מירב תשומת הלב. אני עובד באולפני "המקלט" בתור טכנאי הקלטה ומיקס, ובגדול כל יום מגיע לאולפן מהבוקר עד הלילה לעבוד על שלל פרויקטים חדשים.

2. מי הקבוצה שאתה אוהד בארץ הקודש או מסביב לגלובוס?

הפועל חולון.

3. איך התחיל סיפור האהבה בינך לבין הקבוצה? והאם אתה זוכר את המשחק הראשון של הקבוצה שהלכת אליו?

כילד הייתי מתאמן בקבוצת בית הספר לכדורסל של הפועל חולון. הייתי שם שנתיים. כך נוצר הקשר לראשונה, אבל הוא לא היה מחייב מדי. בשנות ה-90, לפני הירידה המדכאת עד לליגה הארצית, הלכתי לכמה משחקים ביחד עם אחי ואבא שלי. זכורים לי שני משחקים מהתקופה ההיא, משחק שבו ירדנו למחצית בפיגור 11 נגד גבעת שמואל, ובסוף המשחק עשינו מהפך וניצחנו, ומשחק מעצבן שהפסדנו ב-6 הפרש בערך לראשון לציון של פיני גרשון (אז בצהוב כחול מכביסטי לחלוטין).

בשלב מאוחר יותר בחיים, כשהייתי כבר בכיתה י"ב, חולוניה עלתה ליגה ואחי הטריף אותי לבוא איתו לכל משחקי האימון. באותה עונה התאהבתי בקבוצה הכי חזק שאפשר, לא שזה היה קשה כי שיחקנו מדהים ולקחנו אליפות. מאז, יש לנו נוכחות משפחתית בכל משחק של חולוניה בכל מקום בארץ. וגם הסבל והקשיים הכלכליים שהגיעו בעונות אחרי לא מנעו מאיתנו להמשיך לבוא ולקרוע את הגרון. אחיות שלי אפילו יותר משוגעות ממני.

4. מי השחקן המועדף עלייך (לא חייב להיות מהקבוצה)? למה? 

וואו. שאלה קשה. אני חושב שהשחקן שהכי נהנתי לראות משחק הוא פי ג'יי טאקר (היום בפיניקס סאנס בNBA). מבחינתי לכדורסל של חולוניה יש DNA מובהק והוא לקפוץ על כל כדור, לשחק הכי חזק ומהר שאפשר ולשבור את הסל עם דאנקים מהדהדים. מלבד העובדה שטאקר הוא ספורטאי למופת שהיה עובד הכי קשה שאפשר באימונים, הוא ענה על כל הקריטריונים ואפילו העמיד סטנדרט חדש של מה זה לשחק עבור המועדון הזה. עד היום הוא אולי השחקן הכי אהוב מהשנים האחרונות בקרב הקהל.

5. מה המשחק הטוב ביתר והרע ביותר שהיית בו?

הטוב ביותר: משחק האליפות – המשחק הכי מטורף שהייתי בו. הייתי חסר אמונה לחלוטין (מה לעשות שלפני זה שתי קבוצות חוץ ממכבי לקחו אליפות והמשחק היה בבית שלהם) וכשמאליק דיקסון שם את הכדור ברשת לקח לי לפחות דקה לעכל שזה בכלל קרה. צרחתי כמו ילדה בת 10.

הרע ביותר: שנתיים אחר כך כבר היינו בעונה נוראית, סיימנו מקום אחרון כשאת העונה מלוות תצוגות כדורסל בזיוניות. היה לנו משחק נגד רמת גן שהיינו חייבים לנצח כדי לקבל שיבוץ קל יותר לפליאוף ולא לסיים מקום אחרון. הקהל היה באטרף, הייתה תפאורה מדהימה, אולם מפוצץ, משחק אחרון לפני סוף העונה הסדירה. וקיבלנו 30 בראש. זה המשחק הכי נורא שזכור לי.

6. מה היו רגעי השיא והשפל עם הקבוצה?

רגע השיא היה כשלקחנו גביע. הייתי בטירונות, ניסיתי להוציא גימלים ולא הצלחתי. כולם כבר ישנו בחדרים ואני קיבלתי עדכונים בלייב מהמשפחה. כשהגיעה ההודעה על הזכייה השתגעתי בחדר והערתי את כולם.

רגע השפל הוא ללא ספק משחק החזיז במלחה. כל המשחק היינו ביציע עמידה מסריח מאחורי הסלים. הייתה התקפה שלנו ופתאום התפוצץ לי החזיז הזה מתחת לראש. הייתי בהלם לחלוטין ותוך שנייה יס"מניקים סגרו אותנו ביציע עד ארבע בבוקר בלי אפשרות ללכת להשתין אפילו. בכנות, חשבנו שזהו, הכל נגמר, מיקי דורסמן (הבעלים/מאמן דאז) עוזב ואנחנו נשאר חבולים בדרך הבטוחה למטה. ואז לקחנו אליפות.

7. השחקן שהיית רוצה לראות משחק אצלכם?

קווין דוראנט.

8. את מי הכי כיף לנצח? למה?

הפועל ירושלים. חצי מהלהקה שלנו ירושלמית אז מצטער. יש לנו יריבות ארוכת שנים איתם. אני לא אוהב אותם בכלל. ספורט בלי יריבה מושבעת זה לא ספורט.

9. אם היית שחקן בקבוצה מקצועית איזה סוג של שחקן היית?

כנראה שהייתי נכנס בסוף רבע כדי לעשות קצת עבירות ולהרים את הקהל. קלע גדול אף פעם לא הייתי.

10. האם יש לך אמונות תפלות או ריטאולים חוזרים לפני המשחקים של הקבוצה שלך? מה הם?

היו לי מלא. לא ללכת עם הג'ינס הזה, ללבוש את החולצה רק כשאני מגיע לאולם. פעם היה לי צעיף שבחגיגות אליפות נשפך עליו יין אדום. אחרי הפסד אחד כבר הבנתי שזה לא יקרה ביננו. אבל הכל שטויות. בעונות שהכי הקפדתי על הריטואלים הפסדנו הכי הרבה.

11. מה החסרונות בלאהוד את הקבוצה שלך?

אין. אני אוהד את הקבוצה הזאת והקבוצה הזאת היא מה שהיא. החסרונות רק מרגשים אותי יותר. אני לא יכול לדמיין את עצמי אוהד קבוצה "מושלמת" כמו מכבי, לי זה לא נראה כיף. לפעמים יש בעיות כלכליות ובהסתכלות אחורה הבעיות האלה הולידו עונות מרגשות. החבילה הזאת שקוראים לה הפועל חולון היא לא מושלמת בעליל, אתה מתעצבן מלא, מקלל, אבל האושר שבלראות את אייזיק רוזפלט או שלומי הרוש חותכים את המגרש, דופקים דאנק או שלשה ואז מרימים את הקהל, שווה את כל החרא שבא עם זה.

12. מי הם חמשת השחקנים הכי טובים שעברו בקבוצה שלך מאז שאתה עוקב אחריה?

שלומי הרוש, ג'רום דייסון, פיג'יי טאקר, אייזיק רוזפלט ובראיינט דאנסטון.

13. לסיום, השלם את המשפט: השופט….

חייב להבין שהוא לא מעניין אף אחד ולא באו לראות אותו משחק אותה גננת. תשפוט רבאק. ותשפוט טוב.

טל יוגב חבר בלהקת KIDS FLYפרויקט מוזיקה ישראלי המשלב אלמנטים של רוק עם מוזיקה אלקטרונית בשילוב של ז'אנרים נוספים ושירה באנגלית. הלהקה הוציאה לאחרונה את אלבום הבכורה בגרסה פיזית, bandcamp ובהאזנה חופשית ביוטיוב המלווה בקטעים ויזואליים שהכין אמנון רון מבית Yafo Creative. הלהקה תשיק את אלבום הבכורה ביום שבת ה-29.11 בפסאז', תל אביב. 

KIDS FLY – אלבום הבכורה

שחקן חיזוק – אורי מרק

"בעולם אני אוהב קבוצות שנעלמות ברגע שאני מתחיל לאהוד אותן". המוזיקאי אורי מרק מספר על איך התחיל הקשר שלו להפועל רמת גן? מי הוא "מסי לעניים"? ולאיזה שחקן הוא עוד זוכר חסד מקבוצת הנערים. נשאר רק לקוות שרמת גן לא תעלם. בשחקן חיזוק אני אציג שאלון קבוע לאמנים, מוסיקאים וסופרים על האהדה לקבוצה שלהם.

 

1. מה אתה עושה בימים אלה?

משקיע את רוב שעות הערות בעבודתי כסגן ראש מערכת החדשות ב"הארץ", ואת השעות הנותרות בפינוש התקליט שלי ובהכנות להופעה בקונטיינר ביפו ב-28.10.

2. מי הקבוצה שאתה אוהד בארץ הקודש או מסביב לגלובוס?

בארץ אני אוהד הפועל רמת גן. בעולם אני אוהב קבוצות שנעלמות ברגע שאני מתחיל לאהוד אותן, כמו ספורטינג גיחון בספרד ופוג'יה (לא פרוג'יה!) באיטליה.

3. איך התחיל סיפור האהבה בינך לבין הקבוצה? והאם אתה זוכר את המשחק הראשון של הקבוצה שהלכת אליו?

גדלתי במשפחה של אוהדי רמת גן גם מצד אבי וגם מצד אמי (אבא, סבא, דוד), אז זה היה הגורל שלי מגיל אפס. המשחק הראשון שזכור לי הוא משחק העלייה לליגה הלאומית ב-1989 – 0:2 על הפועל חדרה בחוץ, פריצה למגרש, היסטוריה.

4. מי השחקן המועדף עלייך (לא חייב להיות מהקבוצה)? למה? 

מאוד אהבתי את שרון ברנשטיין בזמנו, שחקן שלא משופע בכישרון של מסי אבל שורף את הדשא וסוגר את המגרש באופן שמביא נקודות. אבל בסוף השחקן המועדף עליי הוא תמיר בן עמי, כי אין כמו שחקני בית. אני זוכר את תמיר חוזר ממשחקים של קבוצת הנערים ומזדרז לעלות ליציע מאחורי השער במכתש. אין כמו שחקן שאוהב באמת את הקבוצה.

5. מה המשחק הטוב ביתר והרע ביותר שהיית בו?

הטוב – 2:2 מול הפועל כפר סבא במכתש. זה היה משחק בניחוח של פעם – עם השופט יוחנן צ'יבוטרו שהסתבכך במכירת משחקים, עם מכות ביציע ושער שוויון בתוספת הזמן. הרע – ההפסד 1:2 להפועל אשדוד במכתש שהוריד אותנו בתחילת שנות ה-90 לליגה א' צפון.

6. מה היו רגעי השיא והשפל עם הקבוצה?

השיא: הזכייה הראשונה בגביע המדינה ב-2003.

עם צעיף מול בית ההסתדרות, מפגין נגד הריסת המכתש שכתוצאה מעסקת המכירה של המגרש.

עם צעיף מול בית ההסתדרות, מפגין נגד הריסת המכתש כתוצאה מעסקת המכירה של המגרש.

השפל: משחק חוץ מול הפועל איכסל, במגרש עם גדרות ללא יציעים, סטייל ליגה ב'.

7. השחקן שהיית רוצה לראות משחק אצלכם?

אריק חנגלי, מסי לעניים.

8. את מי הכי כיף לנצח? למה?

את מכבי תל אביב. זה אפילו יותר חזק מדרבי בגלל הפרשי הרמות.

9. אם היית שחקן בקבוצה מקצועית איזה סוג של שחקן היית?

קשר או שוער.

10. האם יש לך אמונות תפלות או ריטאולים חוזרים לפני המשחקים של הקבוצה שלך? מה הם?

לא כל כך. להקפיד לבוא בחולצה אדומה.

11. מה החסרונות בלאהוד את הקבוצה שלך?

הרמה. לפעמים זה נהיה משעמם ובלתי נסבל.

12. מי הם חמשת השחקנים הכי טובים שעברו בקבוצה שלך מאז שאתה עוקב אחריה?

פרנטשיק צ'יקה, מרקיניוס, שולי גילארדי, גוסטבו בוקולי ורונן חרזי.

13. לסיום, השלם את המשפט: השופט….

כדורגלן מתוסכל, מוטב לסלוח לו על הטעויות.

אורי מרק (30), מוזיקאי ועיתונאי ("הארץ"), הוציא בשנת 2008 את אלבום הבכורה שלו "לא לדבר על מין", ששיר הנושא מתוכו זכה להשמעות רבות ברדיו. ביוני האחרון מרק הוציא את השיר "כשאבוא", סינגל ראשון מתוך אלבומו החדש שצפוי לצאת בחודשים הקרובים. בחודש שעבר הוציא את הסינגל השני "סיגלית לנדאו" על שם אמנית המיצגים המפורסמת. בקליפ שביים חגי הירשפלד מופיעים מיצגים ועבודות מוכרים של לנדאו. אורי מרק יופיע ב-28.10.2014 בקונטיינר ביפו, הכניסה חופשית. 

אורי מרק – כשאבוא

אורי מרק – סיגלית לנדאו

אורי מרק – החטא (מתוך האלבום "לא לדבר על מין")

שחקן חיזוק – קובי פרחי, אורפנד לנד

"מכבי יפו זה אחד הסיפורים היפים אי פעם". מה הקשר של קובי פרחי מלהקת המטאל המצליחה אורפנד לנד למכבי יפו? מה היה תפקידו בקבוצת האוהדים שהוקמה? ומה יהיה עם הפועל אזור? בשחקן חיזוק אני אציג שאלון קבוע לאמנים, מוסיקאים וסופרים על האהדה לקבוצה שלהם.

"מכבי יפו זה אחד הסיפורים היפים אי פעם"

 

1. מה אתה עושה בימים אלה?

מתכונן להופעה גדולה עם להקתי "אורפנד לנד" באמפי שוני ביום רביעי הקרוב 27.8.

2. מי הקבוצה שאתה אוהד בארץ הקודש או מסביב לגלובוס?

מכבי קביליו יפו.

3. איך התחיל סיפור האהבה בינך לבין הקבוצה? והאם אתה זוכר את המשחק הראשון של הקבוצה שהלכת אליו?

הסיפור שלי מתחיל עוד מבית סבא ביפו. לסבי וסבתי היה מפעל טקסטיל בשם "בינגו" ובין היתר הם תפרו את מדי הקבוצה ולסבי היו גם קשרי עבודה וחברות עם הרצ"ל קביליו המנוח שהייתה לו גם חנות ספורט ברחוב שדרות ירושלים ביפו.

את המשחק הראשון אני זוכר במעורפל, הלכתי עם אבי ביום שבת לאצטדיון גאון (שאינו קיים יותר) וזה היה משחק או נגד מכבי נתניה או נגד מכבי תל אביב. אני זוכר שיפו ניצחו וכשחזרנו הביתה לביתם של סבא וסבתא, סבא קיבל אותנו בשירה "היידה בי היידה בו היידה מכבי יפו!"

קובי פרחי 1

פרחי בן 9 עם חולצת מכבי יפו

4. מי השחקן המועדף עלייך (לא חייב להיות מהקבוצה)? למה? 

הרצל קביליו ז"ל, כי הוא סמל, כשהייתי ילד הייתי עובד בשדרה ורואה אותו יחד עם שחקני הפועל כמו סיני, שבתאי לוי, ג'ימי טורק, ותמיד הייתי חולף שם בחרדת קודש. מהדור היותר מתקדם הסמל שלי הוא אביבי זוהר, כי הוא עניו, יש לו את הבעיטה הכי טובה שראיתי, והוא היה קפטן אמיתי.

5. מה המשחק הטוב ביתר והרע ביותר שהיית בו?

הרע – פתיחת עונה והפסדנו בבית 7:1 לבית"ר ירושלים. הטוב – משחק העלייה לליגה ב’ שהיה בבלומפילד לעיני יותר מ 10,000 אוהדים, רגעים שלא יישכחו.

6. מה היו רגעי השיא והשפל עם הקבוצה?

השיא: הקמתה מחדש של הקבוצה על ידי האוהדים שבה הייתי בתפקיד הדובר, ומשחק העלייה מליגה ג’ לליגה ב’.

השפל: פירוק הקבוצה על ידי ההתאחדות והעובדה שכמעט עשור היינו ללא קבוצה.פרחי

7. השחקן שהיית רוצה לראות משחק אצלכם?

לא משנה לי, מה שחשוב לי זה שיש מכבי יפו ושהמורשת ממשיכה.

8. את מי הכי כיף לנצח? למה?

את הפועל אזור, כי משום מה אף פעם לא ניצחנו אותם. עשינו מהם הר, אבל הם שום דבר, זה עוד יגיע.

9. אם היית שחקן בקבוצה מקצועית איזה סוג של שחקן היית?

פליימייקר וקפטן.

10. האם יש לך אמונות תפלות או ריטאולים חוזרים לפני המשחקים של הקבוצה שלך? מה הם?

לי אין אבל לאוהד שתמיד יושב איתי ליאור "פיגושון" הייתה פעם חולצה שאיתה יפו לא הפסידו והוא תמיד היה לובש אותה, בקיץ, בכפור, עד שהוצאנו תיקו והוא ירד מזה, אבל יש לנו תמיד אמונות כאלה, אם ההוא ישב שם כשניצחנו אז בפעם הבאה שישב שם גם כן.

11. מה החסרונות בלאהוד את הקבוצה שלך?10401177_36307086079_2471_n

אין שום חיסרון בלהיות אוהד של מכבי יפו – זה מעבר לכדורגל, זו ממש מורשת, תרבות, קבוצה של עדה שלמה של בולגרים, כולם מכירים את כולם, אחד מהסיפורים היפים אי פעם.

12. מי הם חמשת השחקנים הכי טובים שעברו בקבוצה שלך מאז שאתה עוקב אחריה?

מוצי ליאון, הרצל קביליו, אביבי זהר, עופר דגמי, משה אוננה.

13. לסיום, השלם את המשפט: השופט….

בן זונה.

קובי פרחי (39) הקים בשנת 1991 את להקת האוריינטל מטאל אורפנד לנד ביחד עם אורי זליכה. הלהקה משלבת בין אלמנטים יהודיים ומוסלמים בעזרת התערובת המוזיקלית, המשלבת מטאל ומוזיקה מזרחית אותנטית. הלהקה הגיעה למודעות בינלאומית וצברה פופולריות גדולה בעיקר בטורקיה ובמדינות ערב. בתחילת החודש הלהקה הוציאה קליפ חדש לשיר Let The Truce Be Known מתוך האלבום All Is One. אחרי סיבוב הופעות בינלאומי חוזרת הלהקה לישראל להופעת עשור לאלבום "המבול" ב-27.8 באמפי שוני. האלבום שזכה לביקורות אוהדות בעיתוני מטאל ברחבי העולם ינוגן בהופעה במלואו. 

ORPHANED LAND – Let The Truce Be Known

   (מתוך האלבום "המבול") ORPHANED LAND – Ocean Land

שחקן חיזוק – מאט בוסוואל, Emperor Zero ממנצ'סטר

אני בספק אם מישהו אי פעם שמע על גרימסבי טאון, הקבוצה שאוהד מאט בוסוואל (מלהקת הפוסט פאנק Emperor Zero). ובכל זאת, כל חולה כדורגל אמיתי יכול להתחבר לתיאורים ולחוויות הרומנטיות של בוסוואל עם הקבוצה שלו מנבכי הליגות הנמוכות: הנצחון הסנסציוני באנפילד ומה מומלץ לעשות לפני המשחקים של גרימסבי. בשחקן חיזוק אני אציג שאלון קבוע לאמנים, מוסיקאים וסופרים על האהדה לקבוצה שלהם.

1.מה את עושה בימים אלה?

אני חבר בלהקת Emperor Zero. אנחנו במקור ממנצ'סטר וחתומים בלייבל מוזר שנקרא SWAYS. ברגעים אלה אנחנו לוקחים הפסקה מהופעות כדי שנוכל לכתוב כמה שירים חדשים ולהקליט. בתקווה שהכל ילך כמו שצריך וזה יהיה אלבום הבכורה שלנו. בקרוב נשחרר סינגל דיגיטלי בשם ‘Heart of Iron’ רק שאני לא בטוח מתי בדיוק. זה כל פעם נדחה מחדש.

2. מי הקבוצה שאתה אוהד מסביב לגלובוס?

גרימסבי טאון. זה מועדון קטן שכנראה אף פעם לא שמעת עליו. כרגע הם אפילו לא בליגה המקצוענית והם נשרו לליגה החמישית לפני כמה עונות. אבל כשהייתי בגיל ההתבגרות הם היו הרבה יותר טובים והיה להם שם של קבוצה שמשחקת כדורגל אטרקטיבי המבוסס על מסירות. באיזה שהוא שלב הם היו בליגה השנייה, מרחק של כמה מקומות מהפרמייר ליג.

בתמונה אני לובש חולצה מקורית של גרימסבי. הדוד שלי, מייק, קיבל אותה מאחד השחקנים, דיין קרומבי ששיחק מגן שמאלי. אני ממש לא בטוח איך דוד מייק הצלח לשים את הידיים שלו על החולצה הזאת. הוא עובד כסוכן רכב אז בטח מעורבות בעניין עסקות מפוקפקות.

3. איך התחיל סיפור האהבה בינך לבין הקבוצה? והאם אתה זוכר את המשחק הראשון שהלכת אליו?

Grimsby Town FC

Grimsby Town FC Logo

המשחק הראשון שהלכתי אליו היה גרימסבי נגד סנדרלנד כשהייתי בן 5 (זה לפחות על פי אוסף התוכניות שלי). אבל אני זוכר יותר טוב את המשחק השני, זה היה מול דרבי קאונטי כשהייתי בן 6. המגרש, בלאנדל פארק, שנמצא על החוף באזור הצפון מזרחי באנגליה (Cleethorpes). זה אזור די מוזנח, אבל בשבילי הכל נראה ממש מיוחד וקסום. ישבנו בחלק העליון של היציע הגדול, יציע פינדוס. היה אפשר לראות משם ספינות מכמורת מפליגות קדימה ואחורה על פני הים הצפוני ושחפים שנוהרים אל המגרש. אני זוכר שהתרשמתי מכמה רחוק השוער של גרימסבי יכול לבעוט את הכדור. כשנהיה חשוך ושהזרקורים נדלקו הם היו הדבר כי ענק ומדהים שראיתי בחיי, כמו 4 מגדלי אייפל.

אני אוהב שקראת לזה "סיפור האהבה עם הקבוצה שלך", בגלל שבשבילי הזכרונות האלה עדיין רומנטיים להפליא, למרות שהמציאות של גרימסבי היום (גם המקום וגם קבוצת הכדורגל) הם שונים לחלוטין. זה לגמרי מקרה שבו הלב שולט בראש.

4. מי השחקן המועדף עלייך (לא חייב להיות מהקבוצה)? למה?

אין לי שחקן אחד ספציפי. יש כמה שחקנים טובים היום בפרמיירליג אבל הם כבני אדם הם לא כאלה חביבים או שהם יותר מדי מעודנים כדי להצית את הדימיון כמו ג'ורג' בסט, אריק קאנוטה או פול גאסקוין. לא היית רוצה לשבת על בירה עם אף אחד מהם. אשלי קול הוא כנראה השחקן שאני הכי שונא, למרות שמבחינת הוגנות יש בצ'לסי שחקנים אחרים שמתקרבים אליו.

5. מה המשחק הטוב ביתר והרע ביותר שהיית בו?

המשחק הטוב ביותר שהייתי בו היה כשגרימסבי ניצחה את ליברפול 1:2 בגביע הליגה באנפילד בשנת 2001. הם שחטו אותנו, בקושי הצלחנו לעבור את החצי אבל בעזרת איזה נס הצלחנו לסיים 90 דקות ב1:1. ואז בסוף תוספת הזמן, כשזה נראה שבטוח הולכים לפנדלים, החלוץ שלנו פיל ג'אוונס הבקיע שער קסום מחוץ לרחבה. אני עמדתי בפינה העליונה מעל השער והיה לי זווית ראייה מושלמת לגול. אני זוכר את אבא שלי נוהם כשיאוונס לקח את הבעיטה, הוא חשב שהיינו פשוט צריכים לשמור על הכדור ושהוא לא היה מבקיע בחיים מהמרחק הזה. אבא שלי… כזה פסימיסט. עדיין יש שיר של גרימבסי שהאוהדים שרים:

‘Je-vons, with a wonder goal, Je-vons with a wonder goal’ לפי השיר ‘Go West’ של פט שופ בויז.

 גרימבסי טאון נגד ליברפול 1:2 (גול הנצחון הדרמטי אחרי 6:00)

יש לי יותר מדי משחקים גרועים לבחור מהם אבל המשחק של גרימסבי בחוץ מול אולדהם אתלטיק כשהיינו בפיגור 0:5 במחצית הוא ללא ספק שפל המדרגה. כל הבני דודים עזבו באמצע לפאב אבל אני נשארתי במגרש עם אבא והדוד שלי. צריך להיות דיי מזוכיסטים כדי לאהוד את גרימסבי. הפסדנו באותו משחק רק 0:6 ככה שהמחצית השנייה הייתה כמו נצחון למוראל.

6. מה היו רגעי השיא והשפל עם הקבוצה?

לצד המשחק באנפילד יש עוד רגע שיא מעונת 1997-98 כשאלן באקלי היה המאמן שלנו. נסענו פעמיים לוומבלי, שאלה היו הפעמים הראשונות ששיחקנו שם, וניצחנו בשתיהן. נצחנו את נורת'המפטון בגמר הפלייאוף של הליגה שלישית ואת בורנמאוט' במגן הליגה. אלה היו שנות הזוהר, מעולם לא שחזרנו את אותם שיאים. למעשה, הפסדנו כל גמר אחר בוומבלי ואנחנו ממשיכים להדרדר.

עוד רגע שפל היה שהפסדנו בגמר גביע צבעי ג'ונסטון – Johnstone’s Paint Trophy (החברה היא הספונסרית של הטורניר) ב2008. הדבר הטוב מאותו משחק היה שבסיום האוהדים שלנו שרו: ‘It’s the shittest paint in the world, the shittest paint in the world’, לפי המנגינה של ‘He’s Got the Whole World in His Hands’.

7. השחקן שהיית רוצה לראות משחק אצלכם?

אני לא יכול להיות בררן. חלוץ סביר יכול להיות נחמד וזו לא בקשה גדולה. הליגה החמישית היא ליגה שהופכת את דני גרהאם למרדונה.

8. את מי הכי כיף לנצח? למה?

לינקולן סיטי, ללא ספק. זה הדרבי המקומי. לינקולן היא שעה נסיעה מגרימבסי וזה גם המקום שבו גדלתי. בשתי העונות האחרונות ניצחנו אותם בחוץ בבוקסינג די: המתנה הכי טובה שאפשר לבקש לחג המולד.

9. אם היית שחקן בקבוצה מקצועית איזה סוג של שחקן היית?

קשר מרכזי, זה תמיד היה התפקיד שלי כשהייתי ילד. החשבתי את עצמי לפליימייקר יצירתי. אם ספרים, מוסיקה, בנות ואלכוהול לא היו מגיעים, הייתי יכול להיות רוד חוליט הלבן.

בלאנדל פארק

10. האם יש לך אמונות תפלות או ריטאולים חוזרים לפני המשחקים של הקבוצה שלך? מה הם?

לפני משחק של גרימסבי אני חושב שזה בכללי רעיון לא רע לשתות לפחות 3 בירות.

11. מה החסרונות בלאהוד את הקבוצה שלך?

מאיפה להתחיל? העובדה שאנחנו לא כל כך טובים בכדורגל היא החסרון העיקרי. הייתה לנו עונה דיי טובה ואני מקווה שנגיע לפלייאוף כדי שנוכל לעלות ליגה. (הראיון נערך לפני סיום העונה. את העונה גרימסבי סיימה במקום הרביעי ששלח אותה לפלייאוף אבל היא לא הצליחה לעלות ליגה אחרי תיקו והפסד לגייטשאיד)

12. מי הם חמשת השחקנים הכי טובים שעברו בקבוצה שלך מאז שאתה עוקב אחריה?

  שאלה מעולה. אני הולך על כל האגדות של גרימסבי, כולם מהתקופה שהיינו בשיא:

‘Super’ Clive Mendonca, Paul Groves, Ivano Bonetti – שחקן איטלקי משנות ה-90 שעזב את המועדון אחרי שהמאמן זרק עליו צלחת עם כנפי עוף, Peter Handyside and Danny Coyne.

13. באיזה קללה את משתמשת הכי הרבה בזמן שאת רואה משחק?

אני ממש מנבל את הפה במשחקים. לא נראה לי שאפשר לעלות על כתב את המילים שיוצאות לי מהפה במשחקים של גרימסבי. אבא שלי כל הזמן אומר שמזל שאמא שלי לא שומעת אותי, למרות שהוא לא פחות גרוע ממני.

Emperor Zero הם להקת פוסט פאנק ממנצ'סטר. אפשר לרכוש את הסינגל האחרון שלהם ‘Mental Health Café’ בגרסת ויניל כאן או להוריד מהבאנדקמפ של הלהקה. על עטיפת הסינגל מופיע צילום של נטלי קרטיס, שהתראיינה כאן בעבר על האהדה שלה ושל אביה, איאן קרטיס, למנצ'סטר סיטי.

Emperor Zero – Mental Health Café

Emperor Zero – Man With Red Eyes

Strengthening Player – Matt Boswell, Emperor Zero

I doubt if anyone heard of Matt Boswell's (from the post-punk band Emperor Zero)  favourite football club, Grimsby Town FC. But still, any football addict can connect to the romantic descriptions of  Boswell about his team from the depths of the lower leagues: the sensational victory at Anfield and what is the best thing to do before Grimsby match. In Strengthening player I'm presenting a questionnaire with 12 questions to artists, musicians, writers  about their favorite team.

1. What you do in these days

I’m in a band called Emperor Zero. We’re based in Manchester and signed to a strange, chaotic label called SWAYS. At the moment we’re taking time out from playing live so we can write some new songs and do some recordings; if it all goes well, then hopefully this will become our debut album. A song called ‘Heart of Iron’ will be released as a digital single at some point in the next few months. I’m not sure when though. It keeps getting put back. The problem is that SWAYS keep remaking the video. Have you ever seen the film Heaven’s Gate? It was an ambitious, expensive flop that bombed at the box office and sent the studio bust. The director of our music video says ‘Heart of Iron’ is going to be his Heaven’s Gate. It could be the end of SWAYS. He’s locked himself in a shed and won’t show anyone what he’s up to. He’s either a genius or a madman.

2. Who is your favorite team around the globe?

Grimsby Town. They’re a small club who you probably haven’t heard of. At the moment they’re not even in the football league as they got relegated to the conference a few seasons ago, but when I was growing up they were much better and had a reputation for playing attractive passing football. At one point they were in the division that’s now the Championship, only a few places away from the Premiership.

In the photo, that’s an actual original Grimsby short I’m wearing. It was given to my Uncle Mick by one of the players, a left-back called Dean Crombie. I’m not quite sure how Uncle Mick managed to get his hands on the shirt, as he had quite a few. He works in the motor trade so there was probably some dodgy dealing involved.

3. How the love story with your team began?

Grimsby Town FC Logo

Grimsby Town FC Logo

The first game I went to was Grimsby against Sunderland when I was five (at least according to my childhood collection of Grimsby matchday programmes), but I actually remember the second game better; we were playing Derby County and I was about six. The ground, Blundell Park, is on the coast in Cleethorpes in an old council estate. It’s a fairly run-down area, but to me everything seemed really grand and magical. We sat at the top of the biggest stand in the ground, the Findus stand; in the distance you could see trawlers sailing backwards and forwards across the North Sea and seagulls were flocking over the pitch. I remember being really impressed by how far Grimsby’s goalkeeper could kick the ball. As it grew dark the floodlights came on and they were the most incredible, gigantic structures I’d ever seen, like four glowing Eiffel Towers. I like the way you call it the ‘love story’ with my team, because to me these memories are still incredibly romantic, even though the reality of Grimsby today (both the place and the football team) is rather different. It’s definitely a case of the heart ruling the head.

4. Who is your favorite player (doesn’t have to be from your team)? Why?

I don’t have a particular favorite. There are some good players in the Premiership at the moment but they’re hardly likeable human beings, or else they’re too bland to capture the imagination in the way that players of previous generations did, people like George Best, Eric Cantona and Paul Gascoigne. You wouldn’t want to have a pint with any of them, as my friend Austin Collings would say.

5. What is the best game and the worst game you went to?

The best game I’ve ever been to was when Grimsby beat Liverpool 2-1 in the League Cup at Anfield in 2001. They absolutely murdered us, we hardly got out of our own half, but by some miracle we managed to get to full-time at 1-1. Then at the end of extra-time, just as it looked set to go to a penalty shootout, our forward Phil Jevons scored a wonder goal from way outside the area. I was standing right behind the top corner of the goal and had a perfect view as the ball flew in. I remember my Dad groaning when Jevons took the shot as he thought we should’ve just been trying to keep possession and that he’d never score from there. Ha! My Dad is such a pessimist … There’s still a Grimsby song where the fans sing ‘Je-vons, with a wonder goal, Je-vons with a wonder goal’ to the tune of ‘Go West’ by the Pet Shops Boys.

 Grimsby Town Vs Liverpool 2:1 (the last minute winner goal after 6:00)

I’ve got too many ‘worst games’ to choose from but watching Grimsby away to Oldham when we were 5-0 down at half time was a definite low. My cousins all went to the pub but I stuck it out with my Dad and Uncle. You have to be quite masochistic to support Grimsby. We only lost 6-0 in the end, so the second half was kind of a moral victory.

6. What is the peak moment and the low moment with your team?

Alongside the Liverpool game, the other highlight was the 1997-98 season when Alan Buckley was our manager. We went to Wembley twice, having never played there before in the club’s history, and we won both times. We beat Northampton in the Second Division play-off final and Bournemouth in the Auto Windscreens Shield final, thanks to a ‘golden goal’ from permed playboy Wayne Burnett. Those were the glory years. Or the glory year. We’ve never scaled those heights since. In fact, we’ve lost every other Wembley final and we keep getting relegated. Losing the Johnstone’s Paint Trophy final to MK Dons in 2008 was another low point. The only good thing was the Town fans singing ‘It’s the shittest paint in the world, the shittest paint in the world’ to the tune of ‘He’s Got the Whole World in His Hands’ as we trudged out the stadium.

7. Which player you want to see playing in your team?

Beggars can’t be choosers. A half-decent striker would be nice. And that’s not asking a lot. The conference is the kind of league that’d make Danny Graham look like Maradona.

8. Who you like to beat the most and why?

Lincoln City, without a doubt. That’s our local derby. Lincoln is about an hour’s drive away from Grimsby and it’s also the place where I grew up. In the last two seasons we’ve beaten them away from home on Boxing Day: the best Christmas present you could wish for.

9. If you were a player in a professional team what kind of player you might be?

Central midfield was always my position growing up. I fancied myself as a bit of a creative, playmaker type. If books, music, girls and booze hadn’t got in the way, I could’ve been the white Ruud Gullit.

Blundell Park

Blundell Park

10. Do you have any superstitions before games? Which?

Before a Grimsby game I find it’s generally a good idea to have at least three pints.

11. What are the shortcomings in supporting your team?

Where do I start? The fact that they’re not very good at football is the main shortcoming … In fairness, that’s a bit harsh. We’ve had quite a good season and hopefully we can make the play-offs for a chance to get promoted back into the football league. (I did the interview before the end of the season. Grimsby finished fourth, which sent them to the playoffs but a lost and a draw against Gateshead F.C kept them at the conference)

12. Who are your top five favorite players from your team of all time?

Amazing question. I’m going to go for the following Grimsby legends, all from back when we were good: ‘Super’ Clive Mendonca, Paul Groves, Ivano Bonetti (a star Italian winger from the 90s who left the club after the manager, Brian Laws, threw a plate of chicken wings at him), Peter Handyside and Danny Coyne.

13. Which curse you use the most while watching a game?

I’m really bad and foul-mouthed; the words that come out my mouth at a Grimsby game can’t really be printed. My Dad always says he’s pleased my mother can’t hear me, although he’s just as bad.

Emperor Zero are a pseudo-intellectual post-punk band from Manchester. Their latest single is ‘Mental Health Café’, available on 7” vinyl from SWAYS Records or as a digital download from Bandcamp. The record sleeve features photography by Natalie Curtis, whose been interviewd by Offside Stories about her love for Manchester City.

Emperor Zero – Mental Health Café

Emperor Zero – Man With Red Eyes