אולד פירם

הדרבי האחר של גלאזגו

בגלאזגו הכל זה או שחור או לבן, כלומר או כחול או ירוק. ברגע שבחרת את הקבוצה שלך בדרבי העירוני, אתה נמחק על ידי אוהדי הקבוצה השנייה. ככה זה האולד פירם הוא לא רק על היוקרה של העיר, הוא קודם כל על אידיאולוגיה.

old-firm

By Jorge Lawerta

איך אתם אוהבים את הכדורגל שלכם? מהיר וחזק כמו באנגליה? איטי עם הגנות ברזל כמו האיטלקי? אולי הכדורגל הספרדי שנראה כאילו רוקדים בו עם הכדור? מה עם הגרמני וההולנדי שמזמן הפקירו את ההגנות ונחשבות לגן עדן לחלוצים ?

נשים רגע את הליגות היותר מסוקרות באירופה ונעבור לליגת העל הסקוטית, שמצד אחד מזכירה את האנגלית עם המשחק הפיזי שלה אבל מצד שני היא הרבה פחות טכנית. הליגה בה שחקנים רצים עם הראש קדימה לעבר השער ונעצרים רק עם דופקים להם מרפק ללסת.

המשחק בו כל האלמנטים של הכדורגל הסקוטי מופיעים בצורה הגולמית ביותר הוא הדרבי הטעון של גלאזגו, האולד פירם (Old Firm), שמפגיש בין סלטיק לריינג'רס. המונח אולד פירם הוא למעשה שם קולקטיבי למועדונים סלטיק וריינג'רס, כשמנגד ניצבים מועדוני הניו פירם – דנדי יונייטד ואברדין. מקור המונח אולד פירם נחשב כתעלומה. רוב האנשים מחזיקים בדעה האומרת שהשם הגיע מהיתרונות הפרסומיים במפגשים בין שתי הקבוצות שהיו מביאות קהל גדול לכל משחק.

הקהל והמסורת זה שם המשחק במפגשים בין שני המועדונים, היריבות היא לא רק ספורטיבית או מאבק על ההגמוניה העירונית, היא בעיקר עניין אידיאולוגי שלוקח אותנו עד למאה ה-16. היריבות בין סלטיק וריינג'רס היא קודם כל על רקע דתי: סלטיק שהוקמה על ידי כומר קתולי מזוהה עם האירים-קתולים, וריינג'רס מזוהה עם הפרוטסטנטים-אנגליקנים (לקריאה נוספת על הנצרות הפרוטסטנטית והקתולית). "כשהייתי ילד, הלכתי לבית ספר קתולי, ולא היה אף אוהד של ריינג'רס בכל בית הספר. היום זה הרבה יותר מעורבב, הבן שלי הולך לבית ספר קתולי ואולי 5 אחוז מהם אוהדי ריינג'רס." מעיד ניל מקגריבי, אוהד סלטיק ומפעיל אתר האוהדים Kerrydale Street.

בנוסף למתח הדתי בקרב אוהדי שתי הקבוצות, יש גם עניין פוליטי. אוהדי ריינג'רס מזוהים כשמרנים התומכים בעצמאותה של צפון אירלנד כחלק מהממלכה הבריטית (הפרוטסטנטית) ואילו אוהדי סלטיק כסוציאליסטים התומכים בהחזרתה לאירלנד (הקתולית). בשורה התחתונה זה אומר שכל אחד מהקהלים מניף את הדגלים המנוגדים (סלטיק של אירלנד וריינג'רס של הממלכה המאוחדת), משתמש בסמלים שונים לחלוטין, ובעל תרבות אחרת.

לא מפתיע שהאולד פירם ידוע כמשחק בו האמוציות רותחות. בגמר הגביע הסקוטי ב-1980 שהפגיש בין שני הצדדים האמוציות כבר גלשו. בסיום הגמר, שהסתיים בניצחון של סלטיק, ירדו אוהדי שתי הקבוצות לדשא והחלו מהומה שכללה זריקת בקבוקים ולבנים בנוסף לקרבות אוהדים שהשתמשו במוטות ברזל ועץ ככלי נשק.

 בזמן שלכל אחד ממועדוני העלית בליגה האנגלית אפשר למצוא לפחות 5 אמנים שאוהדים אותה ומביעים בה תמיכה בפומבי, לסלטיק ולריינג'רס יש מעט אמנים אוהדים מוצהרים. הסיבה היא דיי פשוטה, מעטים הם האמנים שירצו לתמוך בפומבי בקבוצה ספציפית אחת ולזכות באהדה של הקהל שלה, כשמנגד היא תקבל שנאת עולם והחרמות מאוהדי הקבוצה השנייה. ככה זה בגלאזגו, עיר ללא רחמים יש את הצד הכחול ויש את צד הירוק. אין אמצע. או שאתה איתנו, או שאתה איתם. זה המוטו של שני הצדדים. בדיוק מאותה סיבה גם הספונסרים של שתי הקבוצות היו זהות בשנים 1999-2013 (14 שנים!).

נואל גאלגר, בעל שורשים איריים שמשייכים אותו לצד הירוק של גלאזגו, ראה כבר דרבים סוערים בעברו והעיד על האולד פירם בצורה הכי פשוטה שיש, "הדרבי של מנצ'סטר הוא חוויה מצויינת, אבל שום משחק לא משתווה למפגש בין סלטיק לריינג'רס. אני יכול להגיד בוודאות שהאולד פירם הוא הרבה יותר טעון ומסקרן מהדרבי של מנצ'סטר".

לחובבי הסטטיסטיקה מאזן הדרבים עומד על 159 ניצחונות לריינג'רס, 147 ניצחונות לסלטיק ו-97 תוצאות תיקו.

הצד הכחול

בגלאזגו של שנות ה-50 נולדו שני אחים למשפחת יאנג. כמו כל אחד בסקוטלנד גם שני האחים מצאו מהר את הקבוצה האהובה עליהם בעיר והחלו לעקוב אחר הריינג'רס. בשנת 1963 החליטו ההורים שהמשפחה מהגרת לאוסטרליה הרחוקה, ומאז שני האחים עקבו אחרי הקבוצה שלהם מרחוק. השנים עברו והאחים, מאלקום ואנגוס יאנג כבשו את העולם עם להקת הרוק הכבד שהקימו,  AC/DC. את השם ללהקה הציע האחות, מרגרט שהוא קיצור של Alternating Current/Direct Current (זרם חילופין/זרם ישר),לאחר שראתה אותו על תווית של מכונת תפירה.

האחים אנגוס על הגיטרות עם חולצות נבחרת סקוטלנד

במאי 2010 ביקר מאלקום באייברוקס (אצטדיונה של ריינג'רס), כשלפני כן הפעם האחרונה שביקר שם היה בשנות ה-70. מאלקום נפגש באותו יום עם אלי מקויסט, עוזר המאמן, שמגדיר את עצמו כמעריץ שרוף של הלהקה והביא למאלקום חולצות עם השם שלו ושל אחיו. "זה כל כל כיף לחזור שוב לאייברוקס, להכנס דרך המנהרה ולעלות על הדשא זה פשוט מרגש. אני זוכר שאנגוס ואני באנו לכאן לראות דרבי מול סלטיק וכמובן שניצחנו 1-2", אמר מאלקום באותו היום.

מאלקום מקבל את הקבוצה של אחיו

תמיכה נוספת בקבוצה הכחולה מגיעה מסולן להקת, ביפי קליירו (Biffy Clyro), סיימון ניל. הלהקה הוקמה בסוף שנות ה-90 בפארבר ליד גלאזגו. בתחילת דרכה היא שילבה בין פאנק לרוק אלטרנטיבי ונשמעה כמו חיבור של פו פייטרס ווויזר. כיום הלהקה הורידה את רמות הרוק שלה והיא מנגנת רוק רך יותר ואלקטרוני יותר. בשנת 2000 הוציאו את האי.פי עם השם הבלתי נגמר Thekidswhopoptodaywillrocktomorrow (זה לא טעות, פשוט אין רווחים בשם), ולראשונה קיבלו חשיפה ארצית בבי.בי.סי סקוטלנד שפתחה להם את הדלת להקלטת האלבום הראשון. בשנת 2002 האלבום הראשון שהוציאה הלקה הכניסו אותה לפנקסים של מפיקי פסטיבלים הנחשבים באירופה, והם החלו להופיע ברחבי היבשת.

הפריצה למיין סטריים הגיעה בשנת 2006 עם האלבום הרביעי (Puzzle) והסינגל Saturday Superhouse שהגיע למקום 13 במצעד הסינגלים של אנגליה (מקום הכי גבוה של הלהקה בזמנו). עם הכניסה למיין סטריים הלהקה תחילה לחמם להקות בעלות שם עולמי כמו מיוז, לינקין פארק ובון ג'ובי. עד היום הלהקה הוציאה כ-7 אלבומים ובפברואר 2010 זכה הסינגל The Captain בפרס של מגזין NME לקליפ הטוב ביותר.הלהקה אפילו ביקרה בישראל ב-2017 לטובת מופע משותף עם אביב גפן.

את האהדה לריינג'רס, סיימון מגדיר כאהדה שעברה בירושה מההורים. גם כשהלהקה נמצאת בסיבוב הופעות ברחבי הגלובוס, סיימון נשאר מחובר לקבוצה דרך הלפטופ ובודק את התוצאות מידי שבוע.

סיימון ניל אחרי הזכייה בפרס של NME מודה שהוא אוהד ריינג'רס

הצד הירוק

לירוקים מגלאזגו יש שני ענקי מוסיקה עולמיים שעוקבים אחריהם מהיציע. הראשון הוא רוד סטיוארט והשני, ג'ים קאר הסולן של להקת סימפל מינד.

רוד סטיוארט החל את דרכו בסוף שנות ה-60 עם הצטרפותו להרכב של ג'ף בק, ולאחר מכן עם להקת הפנים. סמל ההיכר שלו כזמר הוא הקול הצרוד וייחודי שלו. בשנת 1969 פנה לקריירת סולו מצליחה הנמשכת עד היום. על פי בדיקה משוערת שערכה רשת הבי.בי.סי., סטיוראט מכר עד היום למעלה מרבע מיליארד אלבומים, עובדה ההופכת אותו לאחד מהזמרים הנמכרים ביותר בעולם.

בבית הקתולי של משפחת סטיוארט אהבו כדורגל, ומן הסתם הבחירה הטבעית שלו היייתה לעודד את הקבוצה מהצד הירוק של העיר. סטיוארט שניחן באתלטיות טבעית היה הכדורגלן המוצלח במשפחה ונבחר להיות הקפטן של קבוצת הכדורגל בתיכון בו למד. האהבה למשחק המשיכה אצל סטיוארט גם כשהפך לכוכב בינלאומי, וכשחשבון הבנק התחיל לתפוח הוא הרשה לעצמו לבנות מגרש אימונים פרטי בסקוטלנד. בעיני רבים השיר You're In My Heart של סטיוארט מתייחס לאהבה שלו לסלטיק, עם המילים:

"You're Celtic, United, but baby I've decided You're the best team I've ever seen".

רוד סטיוארט לפני האולד פירם ב-1988 מציג את המגרש הפרטי

רוד סטיוארט בוכה לאחר הניצחון 1:2 של סלטיק על ברצלונה בליגת האלופות (נובמבר 2012)

האוהד השני, הוא ג'ים קאר מסימפל מינד (Simple Minds). אולי השמות האלה לא נשמעים לכם מוכרים, אז נדבר מוסיקה. השיר הכי מפורסם שלהם הוא (Don’t You (Forget About Me מתוך הסרט "מועדון ארוחת הבוקר", שהפך לאחד הלהיטים הממכרים של שנות ה-80 המאוחרות.
הלהקה התחילה את דרכה בסוף שנות ה-70 כשניגנה מוסיקת פוסט פאנק, לקראת אמצע שנות ה-80 הפכה ללהקה יותר פופולרית אחרי שאימצה צליל פופי. בין אלבום לאלבום סימפל מינד לא מצאה את הסגנון שלה, והשינויים התכופים בהרכבה ובסגנונה המוסיקלי של הלהקה, מנעו ממנה ליהנות מההצלחה לאורך זמן, והיא נשארה בעיני רבים להקה של להיט אחד.

Simple Minds – Don't You (Forget About Me)

ג'ים קאר מאז ומתמיד אהד את סלטיק כמי שנולד בגלאזגו למשפחת מהגרים מאירלנד. האהדה של קאר לסלטיק עלתה לכותרות בשנת 1998 כשהמועדון חיפש משקיעים חדשים בעקבות כניסה לחובות של הבעלים הקודם, פרגוס מקאן. מקאן, כמו איש עסקים טוב, שבא בתקווה לעשות קופה על סלטיק, מצא שעסקי הכדורגל לא כל כך ריווחים והחליט למכור את 51 אחוזי ההחזקה שלו בקבוצה לכל מי שרק מוכן לקנות. קאר ששמע על המקרה ופחד שעוד איש עסקים חסר זיקה לקבוצה יגיע, החליט לנסות לרכוש חלק מהאחוזים של מקאן ביחד עם יו"ר העבר של הקבוצה, בריאן דמפסי. קאר אמר באותו הזמן: " דיברתי עם בריאן דמפסי על העתיד של סלטיק. זה ידוע שאני אוהב מאוד את המועדון הזה ואת האנשים שאוהדים אותה. אני שמח בתכנון מהלך שאני ודמפסי עובדים עליו כדי להחזיר את הבעלות של סלטיק לאוהדים שלה". בסופו של דבר המהלך לא יצא לפועל אבל מאז קאר נשאר הפך לגיבור של האוהדים, כשבאותו הרגע חשב רק על טובת הקבוצה.

ג'ים קאר מדבר על האולד פירם הראשון מזה 4 שנים בעקבות ירידות הליגה של ריינג'רס

celtic-away

חולצת הכדורגל הגרועה ביותר?

מקרה מעניין נוסף של קאר עם סלטיק היה בשנת 2009 כשצייץ בטוויטר את חולצת החוץ של הקבוצה ורשם עליה: "האם זו חולצת הכדורגל הגרועה ביותר? במחשבה שנייה, החולצה כל כך מצחיקה שהיריבה שלנו תהיה עסוקה בלצחוק כל הזמן ולא תוכל לעמוד מולנו".

ההנהלה מצידה הגיבה לעניין ואמרה שהיא מקווה שתלבושת הצהוב הזוהר והשחור ישחזרו את ההצלחה של הקבוצה מסוף שנות ה-90 שגם אז היא לבשה את אותם הצבעים.

קאר צפה ב-2012 בסלטיק מנצחת את ברצלונה 1:2 ביחד עם אביו ובנו, הראשון הוא מי שהנחיל אצלו את האובססיה לסלטיק והשני הוא מי שהוא הולך להעביר לו אותה. "זה היה המשחק האחרון שאבא שלי ראה, הוא היה קרוב לגיל 80. האמת שזה לא רע בתור המשחק האחרון, פרש בשיא."

 

אחרית הימים

לירוקים מגלאזגו יש שני ענקי מוסיקה עולמיים שעוקבים אחריהם מהיציע. הראשון הוא רוד סטיוארט והשני, ג'ים קאר הסולן של להקת סימפל מינד.

רוד סטיוארט בולט כזמר בעל קול צרוד וייחודי, אשר החל את דרכו בסוףשנות ה-60 עם הצטרפותו להרכב של ג'ף בק, ולאחר מכן עם להקת הפנים. בשנת 1969 פנה לקריירת סולו מצליחה הנמשכת עד היום. על פי בדיקה משוערתשערכה רשת הבי.בי.סי., מכר סטיוראט עד היום למעלה מרבע מיליארד אלבומים, עובדה ההופכת אותו לאחד מהזמרים הנמכרים ביותר בעולם.

בבית הקתולי של משפחת סטיוארט אהבו כדורגל, ומן הסתם הבחירה הטבעית שלו היייתה לעודד את הקבוצה מהצד הירוק של העיר. סטיוארט שניחן באתלטיות טבעית היה הכדורגלן המוצלח במשפחה ונבחר להיות הקפטן של קבוצת הכדורגל בתיכון בו למד. האהבה למשחק המשיכה אצל סטיוארט גם כשהפך לכוכב בינלאומי, וכשחשבון הבנק התחיל לתפוח הוא הרשה לעצמו לבנות מגרש אימונים פרטי בסקוטלנד. בעיני רבים השיר You're In My Heart של סטיוארט מתייחס לאהבה שלו לסלטיק, עם המילים:

"You're Celtic, United, but baby I've decided You're the best team I've ever seen".

מודעות פרסומת