בית"ר ירושלים

שחקן חיזוק – הסופר נמרוד איטקין

נמרוד איטקין שהוציא לפני שלושה חודשים את הספר "בובת תרנגול" מספר איך נתפסו אוהדי בית"ר בנהריה של שנות ה90, מה הדבר הרע שעובר על הקבוצה מירושלים בשנות ה2000 ולמה הוא לא רצה שרונאלדו יעבור לריאל מדריד. בשחקן חיזוק אני אציג שאלון קבוע לאמנים, מוסיקאים וסופרים על האהדה לקבוצה שלהם.



1. מה אתה עושה בימים אלה?

בימים אלה אני סטודנט לקולנוע במכללת בית ברל. עובד על סרט אמצע ומפנטז על כתיבת ספר חדש.

2. מי הקבוצה שאתה אוהד בארץ הקודש או מסביב לגלובוס?

יש לי שתי אהבות ילדות בכדורגל: בית"ר ירושלים וריאל מדריד.

3. איך התחיל סיפור האהבה בינך לבין הקבוצה? והאם אתה זוכר את המשחק הראשון של הקבוצה שהלכת אליו?

גדלתי בנהריה וכשהייתי ילד העיר התחלקה לשתי קבוצות: מכבי חיפה ובית"ר ירושלים. אוהדי בית"ר היו קבוצה קצת אחרת בעיר- צבעוניים וקולניים יותר. באותה תקופה אוחנה חזר לארץ וזה בכלל הגביר את הרעש של אוהדי בית"ר בבית ספר ופתאום הם עלו ליגה ולקחו אליפות. מאז אני זוכר שנדבקתי בבית"ר. במקביל לאהבה לבית"ר התחילה אצלי האהבה לריאל. בתחילת שנות ה90 לברצלונה, הקבוצה הטובה ביותר בעולם כהגדרת העיתונים, היה רצף בלתי ניתן לעצירה. אבל להפתעת כולם ריאל הוליכה את הליגה עד המחזורים האחרונים. במחזור האחרון, ויכול מאוד להיות שאני טועה פה בגלל השנים ואולי זה מעין רומנטיקה שהמצאתי כשהייתי ילד, ריאל הגיעה לטנריף. ריאל הובילו 0:2 ובסוף הפסידו 2:3 וכך גם את האליפות. ההפסד הגיע עם שער משפיל שפגע בקורה וחזר לשחקן שעמד לבד מול שער ריק. חלום או מציאות, עלי זה עבד ואני נדבקתי במחלה- ריאל.

המשחק הראשון שהלכתי אליו היה של בית"ר נגד הפועל חיפה, נגמר תיקו אחת. שנת 92 אני חושב. היה אחד המשחקים העלובים שאני זוכר עם מעט קהל. רגע השיא במשחק היה שטיפסתי על הגדר, שוטר הוריד אותי בכוח ועיתונאי צילם את זה. גם אני וגם השוטר הרגשנו סלב עד העיתון למחרת, ששם אגב לא התפרסמה התמונה.

4. מי השחקן המועדף עלייך (לא חייב להיות מהקבוצה)? למה?

זינדין זידאן. הצורה שהוא נגע בכדור. יש שחקנים שמקבלים את הכדור לרגע ומיד בבטן מרגישים שמשהו טוב עומד לקראת. רע לא יצא מלהעביר את הכדור לזידאן. הבעיטה, המסירה, הריצה והנגיחה שלו כמובן שעשו אותו.

5. מה המשחק הטוב ביתר והרע ביותר שהיית בו?

המשחק הרע הטוב הוא אותו משחק אצלי. אצל אוהדי הפועל ת"א הוא קרואי משחק השרוכים ואצל אוהדי בית"ר הוא נקרא הניצחון על בית שאן. עכשיו שוב, בתור ילד והאמת שגם בתור בוגר אני לא זוכר שבאצטדיון הרגשנו משהו מסריח. ההתרגשות הייתה בשיא. כבר חשבנו שאיבדנו את האליפות וזו הייתה אליפות מתוקה במיוחד. כי הדרך הייתה טובה ומהירה עם הרבה גולים. ואז השער שהגיע בדקה ה93 הדמעות, הצעקות והקללות. בנוסף לאוהד שרץ שעות בבת גלים עם הנעל של פישונט. זה היה הטוב ביותר ולמחרת הפך לרע ביותר.

6. מה היו רגעי השיא והשפל עם הקבוצה?

לצערי, היו הרבה רגעים עם בית"ר במיוחד בשנות ה2000. משהו רע פגע בקבוצה. ההקצנה שקורת בכל החברה שלנו נגעה גם שם והפכה קבוצה ימנית להפוך להיות אולטרה ימנית. בדיוק ההפך ממה שקרה להפועל תל אביב.

7. השחקן שהיית רוצה לראות משחק אצלכם?

האמת היא שלא רציתי לראות את רונאלדו עובר לריאל. חשבתי שכשהוא יבוא הוא יתנהג כמו במנצ'סטר וזה לא סגנון של שחקן שריאל צריכה. בריאל הוא השתפר וזה הקפיץ את הקבוצה למקום שבה היא נמצאת היום – בין 4 הגדולות באירופה.

8. את מי הכי כיף לנצח? למה?

את הפועל תל אביב. במיוחד  אם אבוקסיס מאמן. אני לא צריך באמת להוסיף למה.

9. אם היית שחקן בקבוצה מקצועית איזה סוג של שחקן היית?

אני תמיד הייתי רוצה להיות קשר אחורי, טל בנין או גל אלברמן.

10. האם יש לך אמונות תפלות או ריטאולים חוזרים לפני המשחקים של הקבוצה שלך? מה הם?

כשהייתי קטן היו אמונות קטנות. אנשים מסויימים שבחרתי לא לראות איתם משחקים או אם יצאתי לשירותים והקבוצה שלי הבקיעה גול אסור לי לראות יותר את המשחק. אם הקבוצה שלי חטפה גול כשהייתי בשירותים אז לה הרשתי לעצמי להוריד את העיניים מהמשחק. הרבה דברים קטנים פר משחק לא דברים כמו אי החלפת תחתונים וכו'.

11. מה החסרונות בלאהוד את הקבוצה שלך?

אני באמת צריך להגיד מה החסרונות בלהיות אוהד בית"ר ואוהד ריאל?

12. מי הם חמשת השחקנים הכי טובים שעברו בקבוצה שלך מאז שאתה עוקב אחריה?

אלי אוחנה, ג'ורם לרואה, רונן חרזי, איציק קורנפיין. ואל החבורה הבית"רית הזאת אוסיף את רוברטו קרלוס.

13. לסיום, השלם את המשפט: השופט….

בן זונה. אבל אפשר להבין אותו זה גם מלחיץ וגם צריך להביא כסף הביתה.

נמרוד איטקין נולד בנהריה. מהצבא השתחרר בדרגת רב"ט ומאז עבד בעשרות עבודות שונות. בין לבין למד כתיבה בסם שפיגל וטייל שנה באוסטרליה וניו זילנד. כיום לומד קולנוע במכללת בית ברל. בינואר 2013 הוציא את ספרו הראשון "בובת תרנגול". הספר מספר על יודה, גיבור הרומן, הוא גנן בן שלושים וקצת עם כרס לא קטנה, עם בקבוק בירה בצהריים וכוס ויסקי בערב, בוץ מתחת לציפורניים ופה ג'ורה. נמרוד איטקין בנה ליודה עולם שלם של גינות שהוא מטפח ונשים שאיתן הוא משתולל, חרמן ורגיש, עצוב ושמח, וכל הזמן מאוהב לגמרי ביוליה היפה להדהים והמטורפת.

 

לקריאת פרק תוך הספר לחצו על הכריכה

מודעות פרסומת

אני אוהב אותך בית"ר

אנשי ציבור על בית"ר בינהם ביבי עם הצתה מאוחרת, מה המינימום שאפשר לעשות בשביל שינוי ועוד: מתי הושוו שחקני בית"ר לנאצים ומסתבר שלבית"ר יש קבוצה שלמה של ערבים (ולא, הכוונה היא לא לאוהדים שלה).

*למען הסדר הטוב, הכותב אינו אוהד של בית"ר ירושלים.

אז אם חשבנו שעניין הצ'צ'נים של בית"ר יירגע מעצמו והמקסימום שנראה זה 30 אוהדים צועקים באימון בבית וגן "מוחמד מת" ו"גאיידמק מת" (קריסטל מת?), טעינו בגדול. מה לא נאמר, נרשם וצוטט בזמן הזה. אני אגיד לכם מה: דבר ראשון הצהרה מהאוהד הכי בעל השפעה שלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו.רק אתמול הוא נזכר – אתמול, אחרי ששרפו את משרד המועדון, אתמול, אחרי ששבוע שלם שחקני בית"ר ספגו קללות באימון, אתמול, שבועיים אחרי הכרזה הגזענית ביותר שנראתה באצטדיוני הכדורגל בישראל, אתמול, אחרי שלוש שנים (בערך) של טרור מארגון לה פמילה מול בית"ר. בהצהרה שהוציא נאמר: "זוהי התנהגות מבישה ואסור לנו להשלים עם גזענות שכזו. העם היהודי שסבל מחרמות ונידוי צריך לשמש אור לגויים".

הדבר השני הוא שלא נרשם סיקור מקצועי מצד עיתונות הספורט לגבי ג'בריל קאדייב וזאור סאדייב. אני בספק כמה מחבריי אוהדי הכדורגל מסוגלים להבדיל בין השניים ולהגיד לי באיזה עמדה הם משחקים. התקשורת מציגה את שניהם כמקשחה אחת כאילו מדובר בקריוס ובקטוס. שני מוסלמים עם שמות משפחה מוזרים שמגיעים לקבוצה עם קהל גזעני שמקלל אותם ולעזאזל עם איך הם התחילו את הקריירה , איפה הם משחקים ואם הכישורים שלהם מספיק טובים לליגה הישראלית. בנושא הזה אני אציין לטובה את ענבל מנור מוואלה ספורט שרשם סקירה מקצועית על השניים 4 ימים לפני האימון הראשון שלהם בבית"ר.

הגשש החיוור – לשרוף את המועדון (מתוך שירים שערים וטכנאים)

מי שמחפש גם לשנות את המצב ולא רק לצעוק על הטלוויזיה מוזמן לאירוע "ירושלים סובלנית לעד" של עמותת תג מאיר. אירוע תמיכה ברוב הדומם והשפוי של אוהדי בית"ר ירושלים בעד הסובלנות ונגד הגזענות. באירוע ידברו בין היתר: זוהיר בהלול, עבאס סואן ואברהם בורג. יום ראשון, 10.2, 18:30 מול היציע הצפון מזרחי של איצטדיון טדי.

עכשיו שכבר באמת הכל נאמר, אפשר לפנות לדברים אחרים שבכל זאת קשורים לבית"ר ואפילו לראש הממשלה. בית"ר ירושלים תמיד הייתה ידועה כקבוצה האהודה ביותר של אנשי מפלגות הימין והליכוד בראשן. בשבועיים האחרונים ליקטתי חומרים שונים על אותם אישי ציבור והאהדה שלהם לבית"ר ירושלים (מצאתם משהו שלא נמצא כאן? אתם מוזמנים לשלוח אליי).

לפני הממצאים, קצת היסטוריה פיקנטית על אגודת הספורט של בית"ר שיצאה מתוך תנועת בית"ר. קבוצות בית"ר הראשונות בכדורגל היו מת"א, רמלה ובנימינה. האגודה התרכזה תחילה במקצועות הכדורגל והאיגרוף ורק לאחר מכן הרחיבה את פעילותיה לכדורסל, טניס, כדורעף וטניס שולחן. כחצי שנה לפני המכבייה השנייה (1935) קיבלה בית"ר הזמנה רשמית להשתתף במשחקים, אך סמוך לאירוע הודיעו המארגנים לבית"ר שבגלל צבע החולצות של אנשי בית"ר (חולצות חומות, בדומה לצבא של הנאצים בגרמניה) הוחלט שלא יוכלו להשתתף באירוע פתיחת המכבייה. בשנת 1966 קבוצה ערבית הצטרפה למרכז בית"ר. קבוצת "אל עמל" נצרת, המורכבת רובה ככולה מערבים קתולים. מבדיקה מהירה מסתבר שהיא עדיין קיימת ומשחקת בליגה ג' (מקום 11, אחד לפני הפועל זרזיר). כל הנתונים האלה מגיעים מאתר האינטרנט של מרכז בית"ר.

והממצאים לפניכם:

בנימין נתניהו – ראש הממשלה

צוות התוכנית "הצינור" מצא לפני שנה תמונות מחזור של בנימין נתניהו מארה"ב המוצאות למכירה באינטרנט. באחת התמונות רואים את ראש הממשלה משחק כדורגל.

בחגיגות האליפות של עונת 1997/1998 בנימין נתניהו הגיע למרפסת בכיכר ספרא, ירושלים, וסיפק לאלפי האוהדים את שתי המילים: "יאללה בית"ר".

בשנה שעברה כשקרית שמונה זכתה באליפות, זימן נתניהו את שחקניה ללשכתו. בין הצילומים  נראה נתניהו מחליף מסירות בנגיחה (בהצלחה) עם קפטן קרית שמונה, סלאח חסארמה. ערבי ומוסלמי.

אביגדור ליברמן – שר החוץ (לשעבר?)

ב2011 אביגדור ליברמן התראיין לתוכנית הערב של 103fm בתור אוהד הקבוצה על דן אדלר ואדם לוין, מי שהצהירו שירכשו את בית"ר ולבסוף נטשו. כנשאל על שחקן ערבי אמר: "אני ממש חושב שקריטריון היחידי לשחקן כדורגל צריך להיות היכולת שלו על המגרש, כל השאר לא רלוונטי". ובנוסף פירגן למכבי חיפה ואמר שהיא היחידה עם ניהול רציני בארץ.

ב21.1.2012 בית"ר ירושלים ניצחה בתוצאה 0:2 את הפועל ת"א בבלומפילד. יום למחרת נערכו הבחירות לכנסת ה-19 וליברמן כמו אוהד אמיתי סיפק רק את הציטוט הבא לתקשורת באותו היום: "אתמול בית"ר ירושלים ניצחה ניצחון היסטורי בבלומפילד, בתל אביב. היום יהיה גם לנו ניצחון היסטורי".

ב21.11.11 נצפה ליברמן ביציע המזרחי בטדי מול מכבי חיפה. במשחק אגב, בית"ר הושפלה 1:4.

אהוד אולרמט – ראש הממשלה ה-12

ב2010 לפני פתיחת העונה התראיין אולמרט. בין היתר נשאל על דעתו בנוגע לשחקן ערבי בבית"ר: "ראשית אשמח מאד לראות שחקן ערבי בעל שיעור קומה מצטרף לבית"ר. פעם הקהל של בית"ר היה נוהם אם שחקן כהה עור מהקבוצה היריבה נגע בכדור. מאז שיחקו בבית"ר הרבה שחקנים כהי עור כשלדעתי, טוטו תמוז למשל, הוא בית"רי לכל דבר. אם זה לא מוצא חן בעיני כמה מהאוהדים הפרועים של בית"ר, שיתביישו להם. אני תומך לחלוטין בעמדה של קורנפיין נגד האוהדים האלימים שהם חלק זעיר. הרוב המכריע של אוהדי בית"ר הם אנשים נהדרים ואוהדים מצוינים".

שנתיים אחרי הראיון רכש אולמרט מנייה בעמותת האוהדים ולפני יותר משבוע כתב טור לידיעות אחרונות בו דיבר על אהדתו לבית"ר והתבטא נגד הכרזה הגזענית שהונפה ביציע המזרחי: "במשך עשרות שנים אני אוהד את קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים. כמי שנולד ב"שוני", שהיה בעברו בסיס סודי של האצ"ל, וכמי שהתחנך בתנועת הנוער של בית"ר, היה ברור כי בית"ר ירושלים תהיה קבוצת הכדורגל המועדפת שלי."

" זו הייתה הירידה לדרגה התחתונה ביותר של תמיכה בקבוצה. כלל לא חשוב אם מניפי הכרזות ידעו מה המשמעויות הרחבות יותר של הביטוי "בית"ר טהורה" והקשר לביטויים הנוראים שבהם השתמשו שונאי ישראל והאנטישמים למיניהם. עצם השימוש בביטוי הזה משקף שנאה, בוז ודחייה, חוסר סובלנות וקנאות מהסוג החשוך והבזוי ביותר."

 "בסוף זה העניין של כולנו. או שאנחנו מסלקים את חבורת הגזענים הזו מהמגרש שלנו ומנתקים אותה מהקבוצה, או שכולנו כמוהם. עד אז אני לא אבוא למגרש. למעלה מ־40 שנה שאני מלווה את הקבוצה הזו באהבה והתרגשות. אני אוהד ספורט וכדורגל במיוחד, והביקור במשחקים היה תמיד חלק מסדר היום האישי שלי וגרם לי סיפוק רב. פשוט נמאס לי להיות מזוהה עם גסות הרוח החשוכה של אנשים אלה שאינם, שלא היו ושלא יהיו שייכים למה שבית"ר צריכה לסמל בספורט ובחברה הישראלית."

שחקן חיזוק – המוזיקאי שי נובלמן

שי נובלמן מספר איך ומתי נשאב לאהוד את בית"ר ירושלים, מה פחות עושה לו את זה בקבוצה בשנים האחרונות, ומה יש לו להגיד על הדרבי האחרון של פ"ת. בשחקן חיזוק אני אציג שאלון קבוע לאמנים, מוסיקאים וסופרים על האהדה לקבוצה שלהם.



1. מה אתה עושה בימים אלה?

בימים אלו הוצאתי את "כל יום משתנה", שהוא השיר הראשון מתוך אלבומי החדש, שהוא הראשון בעברית (אחרי שנים רבות באנגלית). האלבום עצמו, מתוכנן לצאת בהמשך שנת 2013. אני גם מופיע עם להקתי החדשה ברחבי ארץ הקודש.

2. מי הקבוצה שאתה אוהד בארץ הקודש או מסביב לגלובוס?

בישראל אוהד את בית"ר ירושלים ובניכר את נבחרת הכדורגל של מכסיקו, בכדורסל אהדתי מספר שנים את מכבי רמת גן, שהיתה קבוצה די מדהימה בסוף שנות ה80.

3. איך התחיל סיפור האהבה בינך לבין הקבוצה? והאם אתה זוכר את המשחק הראשון של הקבוצה שהלכת אליו?

ליאור דימבורט ורפי לוי , שהיו שני החברים הכי טובים שלי בשנת 1986,  שכנעו אותי ללכת על בית"ר, שבאותה עונה זכתה באליפות ראשונה שלה (מלמיליאן, אוחנה, שוורץ, יוסי מזרחי וכו'). המשחק הראשון שראיתי היה בבלומפילד מול מכבי חיפה. ניצחנו 1-2, בקושי הצלחתי לראות את שערי הנצחון של החלוץ האנגלי וונדרמולן, אבל נשאבתי לזה והפכתי לאוהד. את נבחרת מקסיקו אני אוהד מ1998 דרך אבא שלי שהוא יליד מקסיקו.

בטקס הוקרה לסגל שחקני בית"ר ירושלים 1968 שיזם.

בטקס הוקרה עם ארקדי גאידמק ואיציק קורנפיין שיזם בטדי לסגל שחקני בית"ר ירושלים 1968.

4. מי השחקן המועדף עלייך (לא חייב להיות מהקבוצה)? למה?

אהבתי את החלוץ המכסיקאי Jared Borgetti, שנתן משחקים גדולים לפני עשור בנבחרתו. בישראל אהבתי את השילוב בין יעקב שוורץ לאלי אוחנה באליפות של בית"ר ב1993, וגם את השילוב בין טדי שירנגהם, דרן אנדרטון ופול גסקווין בימים שלהם בטוטנהאם. למרות שאני כלל לא אוהד את הקבוצה הזאת אלא מעדיף את ווסטהם יונייטד.

5. מה המשחק הטוב ביתר והרע ביותר שהיית בו?

המשחק הרע ביותר היה לפני חודשיים: דרבי פתח תקוואי בליגה השניה בין הפועל למכבי. זה היה משחק עלוב ביותר. לא היה מצב אחד, ולדעתי לא הצליחו לייצר בו צרוף מסירות של יותר משני פאסים לאורך כל המשחק. המשחק הכי טוב? היו הרבה.

6. מה היו רגעי השיא והשפל עם הקבוצה?

רגע השיא: האליפות הבלתי צפויה ב1993. הישר מהארצית אל אליפות בליגה הראשונה, עם סגל צעיר וירושלמי, וכמה שרידים משנות השמונים העליזות. רגע השפל- לא חסרות נסיעות מתסכלות מירושלים לתל אביב. גם הקהל די ביעס אותי בשנים האחרונות: יותר מדי קללות ואלימות. זה הוציא לי את החשק בשנים האחרונות מכל העניין. אבל השנה יש מגמת שיפור. המשחקים של מכסיקו בקופה אמריקה תמיד מהנים, אבל באליפויות העולם בד"כ יש דכאון אחרי אי ההעפלות לשלבי רבע או חצי גמר.

7. השחקן שהיית רוצה לראות משחק אצלכם?

עם אלי אוחנה

עם אלי אוחנה

  הייתי שמח לאיזה שני שחקנים אנגלים מגניבים. שום שם ספציפי.

8. את מי הכי כיף לנצח? למה?

את מכבי פתח תקוה. קבוצה קטנה ומרגיזה.

9. אם היית שחקן בקבוצה מקצועית איזה סוג של שחקן היית?

מגן ימני מתאבד. שחקן נשמה כאסחיסט.

10. האם יש לך אמונות תפלות או ריטאולים חוזרים לפני המשחקים של הקבוצה שלך? מה הם?

לא

11. מה החסרונות בלאהוד את הקבוצה שלך?

הנסיעות לירושלים- הוצאות גבוהות על דלק. קהל שבשנים האחרונות הפך לגזעני ואלים (למרות שהעונה חל שיפור מסויים, יש לציין). כרטיסי מנוי לא כדאיים (כל שנה חוטפים מספר עונשי רדיוס שלא מצדיקים את המנוי).

12. מי הם חמשת השחקנים הכי טובים שעברו בקבוצה שלך מאז שאתה עוקב אחריה?

בבית"ר: אלי אוחנה, יעקב שוורץ, אריק בנאדו, סרגיי טרטיאק, סטפן שאלוי.

במכסיקו: גר'ד בורגתי, רמון רמירז, חורחה קאמפוס, חואטמו בלנקו, אלברטו גארסיה אספה.

13. לסיום, השלם את המשפט: השופט….

מסכן. כמה קללות איש אחד יכול לחטוף בשעה וחצי.

שי נובלמן הוא מוזיקאי, זמר, יוצר, שחקן ואיש תקשורת. הוא החל את הקריירה המוזיקלית שלו ב-1991, כשייסד את ההרכב "ג'וני הכבאי". כמה שנים מאוחר יותר ייסד נובלמן את "קנאק/פופ". ב-1996 הוא עבר ללונדון, הקים להקה וביחד עם המפיק והטכנאי, ליאם ווטסון (הווייט סטרייפס), הם הקליטו שני שירים – "Sad song happy song" ו–"Lonely boy". ב-1999, לאחר פירוק הלהקה, החל להופיע לבדו. אלבום הבכורה "How to be Shy" של נובלמן יצא בשנת 2001 וזכה להצלחה, בעקבותיו גם יצא לסיבוב הופעות בארה"ב ב-2002. בנובמבר 2005, יצא לחנויות "Beautiful life" אלבומו השני של נובלמן. שני שירים מתוכו הפכו ללהיטים ברדיו: "Girlfriend" ו-"Baby in the rain". הקליפ לאחרון אף זכה בפסטיבל הקליפים IMVF. בחודש אוקטובר 2009 הוציא נובלמן את שיר המחאה "בחיים לא נעלה למונדיאל" העוסק בנסיונות ההעפלה הכושלים של נבחרת ישראל בכדורגל לטורניר אליפות העולם. בחודש האחרון נובלמן הוציא את הסינגל "כל יום משתנה" (השיר הראשון שרשם בעברית) שיכלל באלבומו השלישי "יומי הוא חלום" שיצא ב2013. את שי נובלמן אפשר לראות בהופעה בתאריכים הבאים: 19.12 בלבונטין 7 ת"א, 17.1 פאב החץ קיבוץ מעברות, 23.1 הצוללת הצהובה ירושלים, 30.1 סינקופה חיפה.

שי נובלמן – כל יום משתנה

שי נובלמן – Baby in the Rain

שי נובלמן – בחיים לא נעלה למונדיאל

שחקן חיזוק- מתי שמואלוף, משורר.

 המשורר מתי שמואלוף מספר איך הפך מאוהד מכבי חיפה לאוהד של הקבוצה הצהובה מירושלים, מה דעתו על נבדל פאסיבי והאם שמאלני יכול לאהוד את בית"ר.בשחקן חיזוק אני אציג שאלון עם 12 שאלות קבועות לאמנים/מוסיקאים/סופרים ישראלים על האהדה לקבוצת הכדורגל שלהם.

 

1. מה אתה עושה בימים אלה ?

"כותב את ספר הפרוזה הראשון שלי."

2. מי הקבוצה שאתה אוהד בארץ הקודש או מסביב לגלובוס ?

"אני אוהב את מכבי חיפה ואת בית"ר ירושלים ובחו"ל את נבחרת אנגליה ופעם אהדתי גם את ליברפול."

איך התחיל סיפור האהבה בינך לבין הקבוצה ?

"גדלתי בחיפה, אז ראשית סיפור האהבה שלי התחיל עם מכבי חיפה של שלמה שרף, ובכיתי כשגילי לנדאו והפועל תל אביב גנבו לנו את האליפות. הקבוצה עם זאהי ארמלי, סלקטר, אבי רן, ברוך ממן, ושאר כוכבים הייתה נבחרת החלומות שלי. במשך השנים כל הזמן שמעתי על בית"ר וכאוהד מכבי חיפה הייתי נגדם. אבל ככל שהתגבר אצלי האהבה למזרח, למזרחיות ולירושלים התחלתי גם להבין את בית"ר. ואמנם יצא להם דימוי מאוד לאומני, אבל לא כל האוהדים ככה. והם יותר קרובים לערביות מאשר כל האשכנזים שזורקים פצצות בעזה."

4. רגע השיא שלך עם הקבוצה ?

"לפגוש את אבי רן ז"ל בבית שלי, כי חברה שלו הייתה שכנה שלי."

5. מי השחקן המועדף עלייך (לא חייב להיות מהקבוצה) ? למה ?

"אני מאוד אוהב את אורי מלמיליאן כי יש היה לו תיחכום וצניעות שאין בהרבה שחקנים היום. מנהיג מלמטה."

6. רגע השפל שלך עם הקבוצה ?

"כשהפסדנו את האליפות לגילי לנדאו והפועל תל אביב. מי שמע אז על נבדל פאסיבי."

7. השחקן שהיית רוצה לראות משחק אצלכם ?

"הייתי רוצה לראות יותר את הסגנון הספרדי שהביא את אליפות היורו ואליפות העולם."

8. את מי הכי כיף לנצח ? למה ?

"מכבי תל אביב, בגלל מה שהם מייצגים."

9. אם היית שחקן בקבוצה מקצועית איזה סוג של שחקן היית ?

"הייתי בטח ג'ון טרי כזה, בלם שאפשר לסמוך עליו."

10. האם יש לך אמונות תפלות או ריטאולים חוזרים לפני המשחקים של הקבוצה שלך ? מה הם?

"כן, פעם היינו מדביקים ספר תנ"ך לטלוויזיה, היום אני ממש לחוץ, מעשן בלחץ, ומתפלל לאלוהים."

11. מה החסרונות בלאהוד את הקבוצה שלך ?

"אנשים חושבים שאם אני אוהד את מכבי חיפה, אז אני לא יכול לאהוד את בית"ר ירושלים. או כי אם אוהדי בית"ר בדימוי שלהם שונאים ערבים, אז שמאלנים כמוני לא יכולים ללכת עם החולצה שלהם. אבל בשביל זה כשערכתי את כתב העת הכיוון מזרח – שמתי על השער את הציור של האמן אלי פטל – שצייר את נומה ועראק מבית"ר ירושלים."

12. השלם את המשפט: השופט….

"השופט לא אשם, שנו את השיטה והכניסו שיפוט טלווזיוני לכדורגל."

מתי שמואלוף הוא משורר, עורך, פובליציסט ופעיל חברתי ופוליטי יליד חיפה. החל משנת 2006 שמואלוף מפרסם שירים וסיפורים במספר כתבי עת: הליקון, עיתון 77, הכיוון מזרח, דקה, מעין, תו+, משיב הרוח, סדק, מפרסם ביקורות ספרים וספרות ב "עיתון 77", מאזנים, ynet ,nrg, וואלה בין השאר על שירה, על ספרות מזרחית, ועל חשיבה פוליטית חברתית בתוך הקשר תרבותי. מתי שמואלוף היה שותף לעריכת "לצאת! אסופה נגד המלחמה בעזה". שירון זה יצא בשיתוף פעולה של מספר כתבי-עת, בהם גרילה תרבות. השירון יצא לאור ביום השלישי למלחמה בשילוב של שירה ואמנות ומכר מהדורה בתוך כחודש."לצאת!" תורגמה לערבית ופורסמה הן במצרים (בידי נאאל אלטוח'י) והן בלבנון בכתב העת אל-ע'אאון. בין השנים 2009-2008 שירי שמואלוף תורגמו לערבית על ידי נאאל אלט'וחי במצרים ‏‏‏‏ וגם בכתב העת "אילף" (Elaph). ספרי השירה שהוציא עד כה: "מגמד הצלקות" (2001), "שירה בין שמואלוף לבין חזז" (2006), "למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים" (2010).

שירו של מתי שמואלוף "לשהידים" שנכלל בקטלוג התערוכה "יש אליפות ! – מה שנות כדורגל בישראל"

לַשָּׁהִידִים

הַשָּׂפָה מְבַקֶּשֶׁת לוֹמַר סְלִיחָה עַל שֶׁלֹּא נָתְנוּ

לָכֶם עָרוּץ חָמֵשׁ פְּלוּס בַּשָּׁעָה הַנְּכוֹנָה

שָׁם יָכֹלְתֶּם לְקַבֵּל כַּרְטִיס אָדֹם וּלְהִשָּׁאֵר בַּתְּמוּנָה

שֶׁל הָאַלִּיפוּת.