הפועל ראשון לציון

נגן מחליף – מיכאל זנדברג, הפועל ראשון לציון

"הייתי שומע שירים של הביטלס והולך לחפש את הפירוש של המילים שלהם או שואל את ההורים שלי מה כל מילה אומרת." מיכאל זנדברג, אחד השחקנים המעוטרים בכדורגל הישראלי, מספר על ההופעה הראשונה שלו, הקסטות הבלעדיות שאמא העבירה לו ובאיזו הופעה בינלאומית שמגיעה לישראל תוכלו לראות אותו.  בנגן מחליף אני אציג שאלון קבוע לספורטאים שונים על המוזיקה שהם אוהבים. 

photomania-406e4f75ff1095b6d6a7409b312fad36

1. באיזו קבוצה אתה משחק בימים אלה ומה ההישג הכי גדול שלך בקריירה?

הפועל ראשון לציון. ההישג הכי גדול היה ההופעה בליגת האלופות, מנצ'סטר יונייטד באולד טרפורד. זה ההיילייט.

2. מה הז'אנר המוזיקאלי האהוב עליך ואיך נחשפת אליו לראשונה?

בגדול אני חובב הרבה ז'אנרים מוזיקליים. המון מוזיקה ישראלית, רוק מהעולם ושירים ישנים. גדלתי על הרוק הישראלי, והייתי ילד ניינטיז טיפוסי שאוהב מטאליקה ונירוונה. אלה הדברים הראשונים שעיצבו את הטעם המוזיקלי שלי כולל אריק איינשטיין ששמעתי בבית.

3. האם אתה זוכר את ההופעה הראשונה שהלכת אליה? של מי ומתי?

אני זוכר במאה אחוז. זאת הייתה הופעה של משינה בקולנוע שביט, הופעת השקה של האלבום "שיא הרגש". זאת הייתה ההופעה הראשונה שהלכתי אליה לבד, בלי ההורים. זה היה בשנת 1993, בגיל 13. זה היה אדיר, הייתי חולה על משינה ובשבילי זה היה טירוף. רוב האנשים לא הכירו את האלבום הזה כי זה הייתה הופעת השקה אבל אני הכרתי. הסיפור הוא שאמא שלי כתבה בעיתון העיר והיה לה מדור כזה של מה אפשר לעשות השבוע, וככתבת היא הייתה מקבלת קסטות לפני שהן יצאו. היא בכלל לא הקשיבה להן וישר העבירה לי. אז אחת הקלטות הייתה של משינה – שיא הרגש, וככה הייתי בין היחידים בקהל שהכיר את השירים בהופעה.

4. מי היא הלהקה המועדפת עליך? למה?

אולי קצת קלישאתי ולא מיוחד, ביטלס. גדלתי עליהם בבית מאפס, האנגלית שלי היא בעיקר מהלהקה הזאת. הייתי שומע שירים של הביטלס והולך לחפש את הפירוש של המילים שלהם או שואל את ההורים שלי מה כל מילה אומרת. כמובן שבבית כולם היו מטורפים על הביטלס, היו לנו את כל האלבומים על תקליטים ואז כשהעולם התקדם לדיסקים היו לנו את כל הדיסקים. הייתי יושב עליהם בריפיט.

5. מה התנגן אצלך ברכב בנסיעה האחרונה שלך?

דיסק צרוב של כוורת או פורטיס. כי זה מה שאני משמיע לילדים שלי. אלה ברוטציה עם עוד דיסק צרוב של שירי גן מהגן של הילדה שלי.

6. מה הייתה ההופעה הכי טובה שהיית בה וההופעה שהכי היית רוצה להיות בה?

ההופעה הכי טובה הייתה פרל ג'אם באמסטרדם, זה היה לפני שלוש שנים בערך. חייב לציין גם לטובה כל הופעה של פורטיס בבארבי אי פעם.

ההופעה שהייתי רוצה להיות היא של קווין, פרדי מרקיורי. אני הולך להופעה שלהם בארץ, כבר יש לי כרטיס.

collage

העטיפות של Nevermind, האלבום השחור ומחכים למשיח

7. עם איזה מוזיקאי היית רוצה לשבת על בירה ולמה?

התשובה הצפויה זה ג'ון לנון, אבל הייתי שמח גם עם קורט קוביין או עם ג'ים מוריסון אולי לאיזה בירה או יותר מזה. לשמוע סיפורים משנות השבעים.

8. עטיפה של איזה אלבום חקוקה לך בזכרון?

אני אבחר שתיים: נירוונה – Nevermind ומטאליקה האלבום השחור שזה גם דיסק שחרשתי עליו יופי. בגזרה הישראלית: מחכים למשיח של שלום חנוך. טרטקובר אחד הנערצים והגאונים.

9. אם היית חבר בלהקה על איזה כלי היית מנגן?

נגינה זה ממני והלאה, הייתי מאוד רוצה לנגן בגיטרה. יש לי חוש מוזיקלי טוב אבל בנגינה אני ברמה מביכה עד בלתי קיימת. בפנטזיות גיטרה.

10. איזה שיר נותן לך הכי הרבה מוטיבציה והיית רוצה לעלות איתו על המגרש?

אני לא חסיד של מוזיקה לפני משחקים. אני לא שומע בדרך כלל מוזיקה.

11. מה הפסקול (כלומר אלבום) האולטימטיבי לסופי שבוע?

אולי Dark side of the moon של פינק פלויד. נראה לי לכל דבר, גם לסופשבוע. גם אסף אמדורסקי לייב, זה דיסק שאני יכול לנגן אותו מהתחלה עד הסוף.

12.  מה הם חמשת השירים הכי טובים בכל הזמנים לדעתך (לא בסדר מסוים)?

1.Pearl Jam – Better Man
2. The Beatles – For No One
3. The Smiths – There Is A Light That Never Goes Out
4. שלום חנוך – חתונה לבנה
5. אריק איינשטיין – סן פרנסיסקו

13. ולסיום, השלם את המשפט: סקס, סמים ו…

רוקנרול כמובן.

מיכאל זנדברג משחק בעמדת הקשר בקבוצת הפועל ראשון לציון. זנדברג גדל ברמת גן ושיחק במחלקת הנוער של הפועל רמת גן והפועל פתח תקווה, האחרונה הייתה גם קבוצת הבוגרים הראשונה שלו ב-1997. שיחק בעבר במכבי חיפה (כשהשתתפה לראשונה בשלב הבתים של ליגת האלופות), בית"ר ירושלים, הפועל תל אביב, בני יהודה, מכבי פתח תקווה, הפועל חיפה והפועל רמת גן, זכה בקריירה שלו בחמש אליפויות ישראל ושלוש גביעי מדינה. כמו כן, לזכותו 20 הופעות וארבעה שערים בנבחרת הלאומית של ישראל.

החמישייה של מיכאל זנדברג:

כדורגל שֵפֶל

לפני שלושה שבועות גד פנה אליי והציג לי על רגל אחת את התעורכה שלו ושל טראסו שעוסק בתיעוד הליגות הנמוכות בישראל. כאוהד ותיק של קבוצה (הפועל ר"ג) שהסתובבה לא מעט בליגה ארצית ולאומית יש לי חיבה לכל אותן הקבוצות הקטנות והמגרשים המרופטים שמפוזרים בישראל. גד שלח לי קצת רקע על הפרוייקט שלהם אבל הרגשתי שזה לא מספיק, שאני צריך לפגוש אותו ואת טרסאו ולשמוע מהם איך הטירוף הזה התחיל. על הדרך גם ראיינתי אותם לשחקן חיזוק וגיליתי שיש אנשים שגדלו על הכוכבים של ראשל"צ משנות ה-90 ושלראות את בני יהודה בESPN זה באמת רגע שיא.

 ‎מ.ס. כפר קאסם נגד א.ס. טירה 0:0

‎מ.ס. כפר קאסם נגד א.ס. טירה 0:0

מזה זמן רב טרסאו וגד, נוסעים למשחקי הליגות הנמוכות במגרשים ברחבי הארץ, מהכפרים הערביים בגליל, דרך שכונות נשכחות בפרברי המרכז ועד לעיירות הנגב. התחביב זה החל כאשר שני החברים החלו בחיפוש הנופים השונים בארץ, במסע למחוזות שאנשים רק חולפים על פניהם ולבטח לא מגיעים אליהם כדי לצפות בכדורגל המשוחק בהם.

במהלך המסעות הם החלו בעבודת תיעוד שהתמקדה פחות בנעשה על המגרש, ויותר בפן האנושי, באווירה, במקום ובאופן בו כל אלה מתקשרים ביניהם באמצעות הכדורגל.עבורם, מדובר במקומות בהם הלהט והתשוקה למשחק לא כבו. מקומות שבהם החשיפה לכדורגל המקצועני והבינלאומי לא באו על חשבון הכדורגל המקומי.
המסע חשף אותם לישראל אחרת, עזובה ונשכחת, אך יחד עם זאת יצרית וגאה. ישראל האמיתית של השֵפֶל שרק מחכה לעלות. את הצילומים השונים הם ליקטו לתערוכה ולסרט תיעודי המציגים את מסע הדרכים של שני חברים המתעדים את שולי החברה הישראלית כפי שהם משתקפים דרך תרבות הכדורגל של הליגות הנמוכות.

ערב ההשקה של התערוכה:

11.07.2013, יום חמישי, 20:00

גלריה גרוס, בוגרשוב 86, תל אביב, קומה ג'.

התערוכה תהיה מוצגת עד ה-4.8 בימים: ב',ג',ה',ו' בין השעות 11:00-13:00

https://www.facebook.com/events/185810481584036/

מכבי כפר קנא נגד מ.ס. גבעת אולגה 1:0

מכבי כפר קנא נגד מ.ס. גבעת אולגה 1:0

 איזה תערוכה זאת? מה הולך להיות שם?

גד: בהתחלה דברנו על הפרויקט עם כל מיני גלריות שהיו יותר שמרניות וביקשו שנשים תמונה ליד תמונה ואז הגענו לגלריית גרוס. זה מקום לא שגרתי בכלל. וברגע שהיא אמרה לנו שאנחנו יכולים לעשות בחלל מה שאנחנו רוצים, לקחנו את זה לכיוון שנעשה פסיפס שמכסה את כל המסע שלנו. נזכרתי שהיינו הולכים לכל מיני גלריות ואנשים שהצגנו בפניהם את התערוכה אמרו לנו על תמונה של שיכון המזרח בראשון לציון "וואי איך רואים את החום של הערבים" וזרמנו איתם כי היינו חייבים אז אמרנו להם "כן זה מראה על הדו קיום".

 איך התחיל בעצם הרעיון הזה?

טרסאו: גד התקשר אליי ביום שישי לפני מספר שנים ושאל אותי אם אני רוצה לבוא איתו למשחק אקראי במקום אקראי בישראל. נמאס לנו לראות את המשחקים של ליגת העל, ליגת האלופות זה פשוט לא מעניין אותנו.

גד: נמאס לנו ממה שטחנו בטלוויזיה כל הזמן כמו שקורה עכשיו עם מסי ואמרנו בוא ננסה לשנות אווירה לגמריי.

 מה היה המשחק הראשון שנסעתם אליו?

גד: בנסיעה הראשונה נסענו למשחק של מכבי אום אל פאחם מול בני ג'דידה וזו הייתה חוויה. בכניסה לאום אל פאחם בדק אותנו בכניסה שוטר כדי לוודא שאנחנו לא פעילי ימין שמחפשים לעורר פרובוקציה. בכניסה למגרש האוהדים לא הבינו מה אנחנו עושים שם. חשבו שטרסאו שחקן ואני הסוכן שלו.

טרסאו: בסוף המשחק הזמינו אותנו לחדר הלבשה, הביאו לנו חולצה ומכנסיים של הקבוצה וישבנו איתם על קפה. זה פעם ראשונה ואחרונה שהביאו לנו חולצה.

 המטרה שלכם הייתה לטייל במקומות האלה או לצלם?

גד: ממש לא לצלם. אנחנו חמש שנים נוסעים למקומות ורק בשנה האחרונה התחלנו לצלם אחרי שאנשים שלא קשורים לכדורגל אמרו לנו שהתמונות יפות. לנו הייתה חשובה החוויה ולא התיעוד. הנסיעות הם מסע של שני חברים, רוד טריפ, של שני חברים שנוסעים לראות כדורגל, צוחקים ונהנים. בעניין הסרט יש לנו חלום שיופיע על זה שורה באתר IMDB.

 טרסאו: חיפשנו חווית כדורגל חדשה שדרכה גם גילנו מקומות חדשים בישראל. הייתי קורא לזה חווית שפל: פשוט לראות את המגרשים העלובים או את האנשים השונים שיש בנוף הזה.

‎מ.ס. כפר קאסם נגד א.ס. טירה 0:0

‎מ.ס. כפר קאסם נגד א.ס. טירה 0:0

איך ידעתם לאיזה משחקים ללכת?

גד: היינו פותחים את האתר של ההתאחדות ובודקים איזה משחק נוח לנו מבחינת שעה כדי שנספיק בבוקר לאכול ולעצור איפשהו בדרך. יום אחד נכנסתי לבדוק איזה משחקים יש ואז ראיתי "כפר נין" ואחרי שהבנו שאין לנו מושג איפה זה אמרנו שנשים וויז ונסע לשם. פשוט נסע. הגענו לכפר נין והבנו שזה פשוט כלום. נסענו עשר דקות בכפר ולא ראינו נפש חיה.

אני ראיתי תמונה בפייסבוק עם גביעים מטקס עלייה של קבוצה והופתעתי, אין גביעים כאלה אפילו בליגת העל.

טרסאו: זה היה בכפר נוג'ידאת שבצפון. הקבוצה נקראת בני נוג'ידאת ושמות המשפחה של השחקנים והתושבים של הכפר זה נוג'ידאת. היחיד שלא נוג'ידאת הוא השוער, יורי.

גד: אחרי שהיינו בנוג'דאת בחור מהכפר שמר איתנו על קשר והוא הזמין אותנו לחגיגות העלייה של הקבוצה. באותו ערב הקבוצה, שעלתה לליגה ב', הצליחה  לגייס חצי מיליון שקל. הערב התנהל כשיש מנחה שקורא לכל שחקן בשביל לקבל גביע ובמקביל מגיע איזה נכבד מהכפר ואומר שהוא תורם סכום מסוים ואז המנחה אומר לו למה שלא תתן יותר? והכל בצורה נורא הומוריסטית. בנוסף באו ותרמו כל מיני כוכבים מהמגזר: אחמד סבע, מונס דבור.

חגיגות העלייה של הפועל בני נוג'ידאת

כמה קהל היה במשחקים?

גד: ספציפית בקבוצות של המגזר היו מגיעים הרבה יותר צופים מקבוצות יהודיות של 100-200 צופים. בכפר קאסם הגיעו 2000 צופים, למשחק של ליגה ב' או נוג'ידאת 1000 צופים.

 מה הסיבה לשוני בכמות הקהל לדעתך?

גד: אולי זו מעין פטריוטיות מקומית כזאת. בקבוצות ערביות אתה רואה שיש להם "נוג'ידאת אולטראס" הם מכינים שלטים והכל. למרות שבדימונה הגיעו 100 אנשים עדיין הייתה אווירה.

יש איזה שחקן שאתם זוכרים ממש טוב?

גד: קובי טרקה ששיחק באום אל פאחם. הוא כבש את הגול הכי מכוער שראינו. גול מ30 מטר בסלואו מואשן.

טרסאו: מאז קראנו לו קובי סלואו מואשן. הוספנו אותו בפייסבוק ואחרי שהוא ראה שרשמנו עליו בתמונות "קובי סלואו מואשן בועט" הוא מחק אותנו מהפייסבוק.

גד: באיזה שהוא שלב כשהיינו במשחק בדימונה ראינו שחקן שמוחלף ופשוט יוצא מהמגרש. אז מישהו אמר לנו שהוא ביקש להתחלף כדי לצאת לעבודה במפעלי ים המלח בגלל שביום שישי יש 150%.

מה האצטדיון הכי שפל שהייתם בו?

גד: מג'ד אל-כרום. יש שם יציע צפוני, נקרא לזה, שהוא שני טרקטורים שאנשים יושבים על הכפות שלהם. יציע אחר זה מבנה של ספרייה שמשקיף על האצטדיון ורואים ילדים מציצים מהחלון כמו בית כלא בשביל לראות את המשחק.

טרסאו:  עוד יציע של שני בניינים לא גמורים שעל הגג שלהם יושבים אנשים ומסביב לאצטדיון יש נחל של ביוב או משהו כזה. היציע המסודר שלהם זה פשוט שני כלובים אחד ליד השני שעומדים שם אנשים.

 מה הלאה?

גד: אנחנו הולכים להציג את התערוכה במרכז פרס לשלום ולצלם סטילס ווידאו בעוד מגרשים.

טרסאו: בתקווה שהסרט יצא בעוד שנה-שנתיים.

היציע המאולתר במג'ד אל-כרום, על כף של טרקטור.

היציע המאולתר במג'ד אל-כרום, על כף של טרקטור.

כמו שאמרתי, אני אעשה לכם גם "שחקן חיזוק". אז שאלה ראשונה : מה אתם עושה בימים אלה?

גד: אני עובד בחברת תוכנה.

טרסאו: סיימתי תואר במדעי המחשב

2. מי הקבוצה שאתם אוהדים בארץ הקודש או מסביב לגלובוס?

גד: הפועל ראשון לציון.

טרסאו: בני יהודה, אתלטיקו מדריד, ליברפול ונאפולי.

 3. איך התחיל סיפור האהבה בינכם לבין הקבוצה? והאם אתם זוכרים את המשחק הראשון של הקבוצה שהלכתם אליו?

גד: גדלתי בראשון על "הכוכבים" של הקבוצה בשנות ה-90: אבי פיטוסי, דני אלברט, משה סבג. עד היום שאני משחק כדורגל אני מספר 12 בגלל דני אלברט. הייתי אני ואשתי בחוף בתאילנד באיזה ערב רומנטי וראיתי מישהו שנראה כמו אבי פיטוסי אבל לא הייתי בטוח שזה הוא. קראתי "אבי" והוא הסתובב, זה היה הוא והייתי בשוק. יש אפילו תמונה איתו!

טרסאו: אני גדלתי בדרום תל אביב ורוב התלמידים שם אהדו את בני יהודה. יום אחד בני יהודה נשארו בליגה ועשו אצלנו בבית ספר שכונה, הפכו כיסאות, וככה התחברתי לבני יהודה. המשחק הראשון אני חושב שזה היה מול צפרירים חולון 1:5.

4. מי השחקן המועדף עליכם (לא חייב להיות מהקבוצה)? למה?

גד: משה סבג. הוא היה שחקן אנדראייטד לחלוטין.

טרסאו: קיקו מאתלטיקו כי הוא אומנם לא שחקן מושלם אבל הוא הביא את הדאבל לאתלטיקו.

גד וטרסאו - כדורגל שפל

גד וטרסאו – כדורגל שפל

 5. מה המשחק הטוב ביתר והרע ביותר שהייתם בו?

גד: הרע ביותר שראשון ירדה לליגה ארצית. המשחק הכי טוב היה עלייה לליגה ראשונה.

טרסאו: הרע ביותר דרבי שהפסדנו 0:4 מול הפועל ת"א, הייתי בטוח שאנחנו הולכים לנצח. המשחק הכי טוב זה נראה לי הנצחון 1:2 על בית"ר דקה 93, לפני שנתיים שלוש. הייתי אז באטרף.

6. מה היו רגעי השיא והשפל שלכם עם הקבוצה?

גד: שפל זה המצב שהגעתי אליו שאין שום תרבות ספורט בקבוצה הזאת ולא יצמח ממנה כלום. השיא זה שלקחנו את גביע הטוטו בליגה לאומית.

טרסאו: השיא היה ששדרו את בני יהודה מול פ.ס.וו. איינדהובן בESPN זה היה השיא. וגם כשהם נשארו בליגה אחרי 8 נצחונות רצופים.

 7.  השחקן שהייתם רוצים לראות משחק אצלכם?

גד ואבי פיטוסי, אי שם בתאילנד

"קראתי 'אבי' והוא הסתובב, הייתי בשוק" – גד ואבי פיטוסי, אי שם בתאילנד.

גד וטרסאו: גאורגה חאג'י.

8. את מי הכי כיף לנצח? למה?

גד: את נס ציונה, כי זה כאילו דרבי.

טרסאו: את מכבי או הפועל תל אביב זה הכי כיף.

9. אם הייתם שחקנים בקבוצה מקצועית איזה סוג של שחקן הייתם?

גד: מגן שמאלי שלא יכול לעבור את החצי אבל עם הרמות טובות.

טרסאו: בלם שובר רגליים כי זה הדבר היחידי שאני יכול לעשות.

10. האם יש לכם אמונות תפלות או ריטאולים חוזרים לפני המשחקים של הקבוצה שלך? מה הם?

גד וטרסאו: אין לנו.

11. מה החסרונות בלאהוד את הקבוצה שלכם?

גד: שאתה לא נהנה בכלום, אין כיף. אתה רואה אנשים ששמחים מהנצחונות של הקבוצות שלהם ואצלנו כלום.

טרסאו: שנים שבני יהודה הייתה בתחתית.

 12. מי הם חמשת השחקנים הכי טובים שעברו בקבוצות שלכם מאז שאתם  עוקב אחריה?

גד: חלילוביץ', משה סבג, שי הולצמן, דני אלברט וקוסטה ויזוניק.

טרסאו: בטורינה, אלירן עטר, גלבאן, קודריצקי, חזי שירזי.

 13. לסיום, השלם את המשפט: השופט….

טרסאו: רביעי.

כאמור, את התערוכה של השניים אפשר לראות החל מיום חמישי, 11.07.2013, בשעה 20:00 בגלריה גרוס, בוגרשוב 86, תל אביב, קומה ג' ועד ה-4.8 בימים: ב',ג',ה',ו' בין השעות 11:00-13:00

https://www.facebook.com/events/185810481584036/

עמוד הפייסבוק של כדורגל שפל. הבלוג של כדורגל שפל עם כל הסיפורים והחוויות מהמשחקים. הטמבלר של כדורגל שפל עם התמונות הטובות ביותר מהמסעות של טראסו וגד.