מנצ'סטר

סמל חדש מוטיבים ישנים

מנצ'סטר סיטי החליטה אחרי 19 שנה שהגיע הזמן לשנות את סמל המועדון. אז איך בעצם סמל חדש נולד? קצת אינטרס כלכלי, קצת זהות מקומית, תיבול של נוסטלגיה וחצי כוס של קו עיצוב אחיד. 

13508911_10157193921755455_6993028435581108522_n

 

כולם מכירים את המנטרה הידועה ש-"סמל לא מחליפים", כן… אבל… מה אם המועדון עצמו החליט להחליף את הסמל? יש הרבה סיבות להחלפת סמל המועדון: כשמגיע בעל בית חדש והוא רוצה לתקוע יתד בקבוצה. ממש כמו בעת העתיקה כשמנהיגים היו כובשים מקום חדש, הם היו מחליפים את עיר הבירה או את חותם המלך, כדי לקבל לגיטימציה שלטונית מהעם. אחרים מחליפים סמל בגלל שהם רוצים להביא "ערכים" חדשים למועדון, יש שחושבים שמבחינה אסתטית הסמל הקיים נוראי וצריך להחליף אותו, ויש כאלה שפשוט רוצים להגדיל רווחים על ידי מכירת מרצ'נדייז שעליו מוטבע הסמל החדש. אחרי הכל, אף אוהד לא ירצה להרגיש שהוא "לא מעודכן" וללבוש חולצה מהעונה שעברה (במקרה הטוב) עם סמל ישן.

נראה ששתי הסיבות האחרונות הן שהובילו את מנצ'סטר סיטי לחשוף בדצמבר 2015 את הסמל חדש שלה שיתנוסס על מדי הסיטיזנס החל מעונת 16/17. הסמל החדש לא כל כך שונה מסמל המועדון בשנות ה-70,80 עד סוף ה-90 (רטרו, שזאת כמובן מגמה עולמית).

לפני שאעבור לסמל החדש של מנצ'סטר סיטי, אני רוצה לחזור אחורה, למקורות, לסמל של העיר מנצ'סטר שהוענק לה בשנת 1842 ולראות ממה הוא מורכב ולמה.

city of manchsetr

סמל העיר מנצ'סטר

מגן אדום עם פסים זהובים – היה הסמל של הלורדים ששלטו במנצ'סטר לפני שנת 1301. שלושת הפסים מסמלים את שלושת הנהרות בעיר.

ספינה שטה – מסמלת את המסחר הענף בעיר, היוזמה ואת תעלת מנצ'סטר.

אריה ואנטילופה- לקוחים מתוך הסמל של המלך הנרי ה-6. האריה מסמל אומץ וכוח, והאנטילופה (מדובר על חיה אגדתית ולא האנטילופה שאנו מכירים היום) מסמלת שלום, הרמוניה, אומץ רב ומשמעת.

שושנת לנקסטר האדומה על כתף האריה והאנטילופה – מדובר על סמל של בית משפחת לנקסטר (לא לניסטר ממשחקי הכס…) ששלטה באנגליה במאה ה-15. לאחר מכן היה הסמל הלא רשמי של דוכסות לנקסטר ששלטה על מחוז לנקשייר. העיר מנצ'סטר הייתה שייכת בעבר למחוז זה וכיום היא חלק ממחוז עצמאי הנקרא מנצ'סטר רבתי.

סיסמה CONCILIO ET LABORE – לקוחה מתוך ספר בן-סירא ופירושה "על ידי היוועצות ועבודה".

גלובוס עם דבורים – סמל לשקדנות.

בחזרה לכדורגל. אפשר לראות בקלות שרוב המרכיבים של סמל מועדון הכדורגל מנצ'סטר סיטי לדורותיו לקוחים מתוך סמל העיר, מלבד הנשר שסימל את תעשיית התעופה בעיר. חדי העין יראו הבדל מרכזי בין סמל העיר והמועדון: צבע המגן הוחלף כבר ב-1972 וכיום יש מגן כחול עם שלושה פסים כחולים בהירים יותר. בסמל החדש נוסף שנת ההקמה של המועדון וירד הקיצור FC – Football Club.

LogoNew

מהיום אין יותר MCFC אלא רק MC וזה בעיקר מה שהכי מעצבן את אוהדי הסיטי. הטוויטר הרשמי שונה מ-MCFC ל-ManCity, העיצוב של האתר התעדכן והכתובת מעכשיו היא mancity.com במקום mcfc.co.uk. המהלך של הורדת FC נעשה על ידי היריבה העירונית, מנצ'סטר יונייטד, בשנת 1998 והאוהדים מרגישים שיש כאן ניסיון לחקות את המועדון מאולד טרפורד. חוץ מזה, נראה שהאוהדים דיי מרוצים מהשינוי, אחרי הכל הם לקחו חלק וענו על סקר לגבי מה הם האלמנטים החשובים ביותר מבחינתם שיהיו בסמל החדש.

אגב מנצ'סטר יונייטד, אפשר לראות שגם הסמל שלהם מורכב ברובו מסמל העיר של מנצ'סטר. הם אומנם שמרו על צבע המגן האדום אבל החליפו בשנת 1971 את שלושת הפסים הזהובים לשדון.

LogoNew

אם בהתחלה דיברנו על סיבות להחלפת סמל, אז לסיטי יש עוד סיבה שהיא נראת דרך אגבית אבל בעצם קשורה לבעל הבית. הסמל החדש עומד בשורה אחת עם השפה העיצובית של סמלי המועדונים הנוספים הנמצאים באותה בעלות: ניו יורק סיטי מהליגה האמריקאית ומלבורן סיטי מהליגה האוסטרלית.

mcfc-new-crest2

בשבוע שעבר תהליך ההטמעה עלה שלב כשסיטי חשפה את המדים לעונת 16/17 ועליהם מתנוסס הסמל החדש. מחיר החולצה עלה מהעונה שעברה ב-5 פאונד אבל יש לי הרגשה שזה לא הולך להשפיע על המכירות.

"הסמל החדש של מנצ'סטר סיטי מסמל את מה שהיא באמת. אני לראשונה רוצה לצאת עכשיו וללכת לעשות קעקוע ענקי של הסמל על הגב. זה עד כמה הסמל החדש טוב." אחת מהתגובות של נואל גלאגר, חבר בלהקת אואזיס ואחד האוהדים המפורסמים של הסיטי, לסמל החדש. מה אני אגיד לך נואל, אני כרגע מרחם על האוהדים שעשו קעקוע ענקי על הגב של הסמל הקודם.

2F0F75AC00000578-3346187-image-m-85_1449242277196

:מקורות

http://www.bbc.co.uk/manchester/content/articles/2009/02/11/110209_manchester_coat_of_arms_feature.shtml
http://www.mirror.co.uk/sport/football/news/manchester-city-fans-fume-social-832849
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%A9%D7%A0%D7%AA_%D7%9C%D7%A0%D7%A7%D7%A1%D7%98%D7%A8_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%94
http://www.wharf.co.uk/sport/west-ham-stand-out-crowd-11598656
Noel Gallagher on new Manchester City badge

מודעות פרסומת

שחקן חיזוק – מאט בוסוואל, Emperor Zero ממנצ'סטר

אני בספק אם מישהו אי פעם שמע על גרימסבי טאון, הקבוצה שאוהד מאט בוסוואל (מלהקת הפוסט פאנק Emperor Zero). ובכל זאת, כל חולה כדורגל אמיתי יכול להתחבר לתיאורים ולחוויות הרומנטיות של בוסוואל עם הקבוצה שלו מנבכי הליגות הנמוכות: הנצחון הסנסציוני באנפילד ומה מומלץ לעשות לפני המשחקים של גרימסבי. בשחקן חיזוק אני אציג שאלון קבוע לאמנים, מוסיקאים וסופרים על האהדה לקבוצה שלהם.

1.מה את עושה בימים אלה?

אני חבר בלהקת Emperor Zero. אנחנו במקור ממנצ'סטר וחתומים בלייבל מוזר שנקרא SWAYS. ברגעים אלה אנחנו לוקחים הפסקה מהופעות כדי שנוכל לכתוב כמה שירים חדשים ולהקליט. בתקווה שהכל ילך כמו שצריך וזה יהיה אלבום הבכורה שלנו. בקרוב נשחרר סינגל דיגיטלי בשם ‘Heart of Iron’ רק שאני לא בטוח מתי בדיוק. זה כל פעם נדחה מחדש.

2. מי הקבוצה שאתה אוהד מסביב לגלובוס?

גרימסבי טאון. זה מועדון קטן שכנראה אף פעם לא שמעת עליו. כרגע הם אפילו לא בליגה המקצוענית והם נשרו לליגה החמישית לפני כמה עונות. אבל כשהייתי בגיל ההתבגרות הם היו הרבה יותר טובים והיה להם שם של קבוצה שמשחקת כדורגל אטרקטיבי המבוסס על מסירות. באיזה שהוא שלב הם היו בליגה השנייה, מרחק של כמה מקומות מהפרמייר ליג.

בתמונה אני לובש חולצה מקורית של גרימסבי. הדוד שלי, מייק, קיבל אותה מאחד השחקנים, דיין קרומבי ששיחק מגן שמאלי. אני ממש לא בטוח איך דוד מייק הצלח לשים את הידיים שלו על החולצה הזאת. הוא עובד כסוכן רכב אז בטח מעורבות בעניין עסקות מפוקפקות.

3. איך התחיל סיפור האהבה בינך לבין הקבוצה? והאם אתה זוכר את המשחק הראשון שהלכת אליו?

Grimsby Town FC

Grimsby Town FC Logo

המשחק הראשון שהלכתי אליו היה גרימסבי נגד סנדרלנד כשהייתי בן 5 (זה לפחות על פי אוסף התוכניות שלי). אבל אני זוכר יותר טוב את המשחק השני, זה היה מול דרבי קאונטי כשהייתי בן 6. המגרש, בלאנדל פארק, שנמצא על החוף באזור הצפון מזרחי באנגליה (Cleethorpes). זה אזור די מוזנח, אבל בשבילי הכל נראה ממש מיוחד וקסום. ישבנו בחלק העליון של היציע הגדול, יציע פינדוס. היה אפשר לראות משם ספינות מכמורת מפליגות קדימה ואחורה על פני הים הצפוני ושחפים שנוהרים אל המגרש. אני זוכר שהתרשמתי מכמה רחוק השוער של גרימסבי יכול לבעוט את הכדור. כשנהיה חשוך ושהזרקורים נדלקו הם היו הדבר כי ענק ומדהים שראיתי בחיי, כמו 4 מגדלי אייפל.

אני אוהב שקראת לזה "סיפור האהבה עם הקבוצה שלך", בגלל שבשבילי הזכרונות האלה עדיין רומנטיים להפליא, למרות שהמציאות של גרימסבי היום (גם המקום וגם קבוצת הכדורגל) הם שונים לחלוטין. זה לגמרי מקרה שבו הלב שולט בראש.

4. מי השחקן המועדף עלייך (לא חייב להיות מהקבוצה)? למה?

אין לי שחקן אחד ספציפי. יש כמה שחקנים טובים היום בפרמיירליג אבל הם כבני אדם הם לא כאלה חביבים או שהם יותר מדי מעודנים כדי להצית את הדימיון כמו ג'ורג' בסט, אריק קאנוטה או פול גאסקוין. לא היית רוצה לשבת על בירה עם אף אחד מהם. אשלי קול הוא כנראה השחקן שאני הכי שונא, למרות שמבחינת הוגנות יש בצ'לסי שחקנים אחרים שמתקרבים אליו.

5. מה המשחק הטוב ביתר והרע ביותר שהיית בו?

המשחק הטוב ביותר שהייתי בו היה כשגרימסבי ניצחה את ליברפול 1:2 בגביע הליגה באנפילד בשנת 2001. הם שחטו אותנו, בקושי הצלחנו לעבור את החצי אבל בעזרת איזה נס הצלחנו לסיים 90 דקות ב1:1. ואז בסוף תוספת הזמן, כשזה נראה שבטוח הולכים לפנדלים, החלוץ שלנו פיל ג'אוונס הבקיע שער קסום מחוץ לרחבה. אני עמדתי בפינה העליונה מעל השער והיה לי זווית ראייה מושלמת לגול. אני זוכר את אבא שלי נוהם כשיאוונס לקח את הבעיטה, הוא חשב שהיינו פשוט צריכים לשמור על הכדור ושהוא לא היה מבקיע בחיים מהמרחק הזה. אבא שלי… כזה פסימיסט. עדיין יש שיר של גרימבסי שהאוהדים שרים:

‘Je-vons, with a wonder goal, Je-vons with a wonder goal’ לפי השיר ‘Go West’ של פט שופ בויז.

 גרימבסי טאון נגד ליברפול 1:2 (גול הנצחון הדרמטי אחרי 6:00)

יש לי יותר מדי משחקים גרועים לבחור מהם אבל המשחק של גרימסבי בחוץ מול אולדהם אתלטיק כשהיינו בפיגור 0:5 במחצית הוא ללא ספק שפל המדרגה. כל הבני דודים עזבו באמצע לפאב אבל אני נשארתי במגרש עם אבא והדוד שלי. צריך להיות דיי מזוכיסטים כדי לאהוד את גרימסבי. הפסדנו באותו משחק רק 0:6 ככה שהמחצית השנייה הייתה כמו נצחון למוראל.

6. מה היו רגעי השיא והשפל עם הקבוצה?

לצד המשחק באנפילד יש עוד רגע שיא מעונת 1997-98 כשאלן באקלי היה המאמן שלנו. נסענו פעמיים לוומבלי, שאלה היו הפעמים הראשונות ששיחקנו שם, וניצחנו בשתיהן. נצחנו את נורת'המפטון בגמר הפלייאוף של הליגה שלישית ואת בורנמאוט' במגן הליגה. אלה היו שנות הזוהר, מעולם לא שחזרנו את אותם שיאים. למעשה, הפסדנו כל גמר אחר בוומבלי ואנחנו ממשיכים להדרדר.

עוד רגע שפל היה שהפסדנו בגמר גביע צבעי ג'ונסטון – Johnstone’s Paint Trophy (החברה היא הספונסרית של הטורניר) ב2008. הדבר הטוב מאותו משחק היה שבסיום האוהדים שלנו שרו: ‘It’s the shittest paint in the world, the shittest paint in the world’, לפי המנגינה של ‘He’s Got the Whole World in His Hands’.

7. השחקן שהיית רוצה לראות משחק אצלכם?

אני לא יכול להיות בררן. חלוץ סביר יכול להיות נחמד וזו לא בקשה גדולה. הליגה החמישית היא ליגה שהופכת את דני גרהאם למרדונה.

8. את מי הכי כיף לנצח? למה?

לינקולן סיטי, ללא ספק. זה הדרבי המקומי. לינקולן היא שעה נסיעה מגרימבסי וזה גם המקום שבו גדלתי. בשתי העונות האחרונות ניצחנו אותם בחוץ בבוקסינג די: המתנה הכי טובה שאפשר לבקש לחג המולד.

9. אם היית שחקן בקבוצה מקצועית איזה סוג של שחקן היית?

קשר מרכזי, זה תמיד היה התפקיד שלי כשהייתי ילד. החשבתי את עצמי לפליימייקר יצירתי. אם ספרים, מוסיקה, בנות ואלכוהול לא היו מגיעים, הייתי יכול להיות רוד חוליט הלבן.

בלאנדל פארק

10. האם יש לך אמונות תפלות או ריטאולים חוזרים לפני המשחקים של הקבוצה שלך? מה הם?

לפני משחק של גרימסבי אני חושב שזה בכללי רעיון לא רע לשתות לפחות 3 בירות.

11. מה החסרונות בלאהוד את הקבוצה שלך?

מאיפה להתחיל? העובדה שאנחנו לא כל כך טובים בכדורגל היא החסרון העיקרי. הייתה לנו עונה דיי טובה ואני מקווה שנגיע לפלייאוף כדי שנוכל לעלות ליגה. (הראיון נערך לפני סיום העונה. את העונה גרימסבי סיימה במקום הרביעי ששלח אותה לפלייאוף אבל היא לא הצליחה לעלות ליגה אחרי תיקו והפסד לגייטשאיד)

12. מי הם חמשת השחקנים הכי טובים שעברו בקבוצה שלך מאז שאתה עוקב אחריה?

  שאלה מעולה. אני הולך על כל האגדות של גרימסבי, כולם מהתקופה שהיינו בשיא:

‘Super’ Clive Mendonca, Paul Groves, Ivano Bonetti – שחקן איטלקי משנות ה-90 שעזב את המועדון אחרי שהמאמן זרק עליו צלחת עם כנפי עוף, Peter Handyside and Danny Coyne.

13. באיזה קללה את משתמשת הכי הרבה בזמן שאת רואה משחק?

אני ממש מנבל את הפה במשחקים. לא נראה לי שאפשר לעלות על כתב את המילים שיוצאות לי מהפה במשחקים של גרימסבי. אבא שלי כל הזמן אומר שמזל שאמא שלי לא שומעת אותי, למרות שהוא לא פחות גרוע ממני.

Emperor Zero הם להקת פוסט פאנק ממנצ'סטר. אפשר לרכוש את הסינגל האחרון שלהם ‘Mental Health Café’ בגרסת ויניל כאן או להוריד מהבאנדקמפ של הלהקה. על עטיפת הסינגל מופיע צילום של נטלי קרטיס, שהתראיינה כאן בעבר על האהדה שלה ושל אביה, איאן קרטיס, למנצ'סטר סיטי.

Emperor Zero – Mental Health Café

Emperor Zero – Man With Red Eyes

נטלי קרטיס על אבא איאן (ג'וי דיוויז'ן) ומנצ'סטר סיטי

איאן קרטיס, הוביל בסוף שנות ה-70 את להקת הפוסט פאנק ג'וי דיוויז'ן להשתלט על אירופה. ב1980 הוא שם קץ לחייו והפך למיתוס. למרות ספרים וסרטים רבים שיצאו על איאן והלהקה מעט מאוד ידוע על האהדה שלו לכדורגל. הבת של איאן, נטלי, בראיון בלעדי לOffside Stories מביאה פרטים חדשים על האהדה המשפחתית למנצ'סטר סיטי וחושפת: "איאן הבוגר אהד את סיטי".

איאן ונטלי קרטיס. התמונה האחרונה שצולמה ע"י אשתו 13.5.1980

הרעיון לפוסט הזה עלה לי ב12 למאי 2012, המחזור אחרון בפרמיירליג לעונת 11/12, ביום שמנצ'סטר סיטי לקחה אליפות ראשונה מזה 44 שנה ועוד על חשבון השכנים האדומים. חשבתי על אמנים אוהדי מנצ'סטר סיטי (חוץ מהאחים גלאגר…), הראשון שעלה לי וכמעט תמיד עולה לי הוא איאן קרטיס. קרטיס היה הסולן וכותב השירים של להקת ג'וי דיוויז'ן שהייתה פעילה בשנים 1977-1980.

קצת על ג'וי דיוויז'ן: הלהקה הוקמה אחרי שהגיטרסט ברנרד סאמנר והבסיסט פיטר הוק ראו הופעה של סקס פיסטלס במנצ'סטר והחליטו שהם גם רוצים לכבוש את העולם. מודעת "דרוש סולן" בחנות תקליטים בעיר הביאה את קרטיס להצטרף ללהקה. על התופים הוצב סטיבן מוריס שלמד שנתיים מתחת לקרטיס.

בתחילת דרכם נקראו Warsaw והיו חלק מתנועת הפאנק שהחלה להשתלט על בריטניה וארה"ב. ב1978 הלהקה החליפה את שמה לJoy Division וסגנונם המוסיקלי החל להתפתח לכיוון קצת יותר אפל מהפאנק המוכר. האלבום הראשון Unknown Pleasures יצא ב1979 והיה קצת עוף מוזר בעולם המוסיקה שבו רוב אלבומי הפוסט הפאנק היו קצת פחות אפלים. האלבום מאופיין בגיטרת הבס הדומיננטית ונגינת התופים האגרסיבית כשעליהם מנצח הקול של קרטיס. השיר המוכר ביותר באלבום הוא She's Lost Control (אגב לדעתי Disorder הוא השיר הטוב באלבום). האלבום קיבל ביקורות טובות והלהקה החלה סיבובי הופעות באנגליה וברחבי אירופה. באפריל 79 נולדה לאיאן ואשתו דברה בתם היחידה, נטלי.

הכל נראה טוב עד שמצבו הרפואי של קרטיס החל להדרדרד והתגלתה אצלו מחלת הנפילה. המחלה הופיעה לפעמיים על הבמה ונראה כי התנועות שלו היו חלקם ריקוד וחלקם התקפי רטט. ב1980 החלו ההקלטות לאלבום השני, Closer, אך עוד לפני שהוא יצא לאור הלהקה הוציאה את השיר המפורסם ביותר שלהם Love Will Tear Us Apart שגם היום מושמע לא מעט.

במאי 1980 לקחה הלהקה הפסקה של שבועיים לפני סיבוב הופעות בארצות הברית. באותה תקופה, יחסיו של קרטיס עם אשתו החלו להתערער בעקבות רומן שניהל עם מעריצה בלגית בשם אניק הונורה, אותה פגש בסיבוב הופעות. לבדו בביתו ב-17 במאי 1980, קרטיס צפה בטלוויזיה בסרט Stroszek על אמן שמתאבד והקשיב לאלבום הבכורה של איגי פופ, The Idiot. ב-18 במאי 1980, איאן קרטיס נמצא על ידי אשתו, דברה קרטיס, במטבח ביתם כאשר הוא התאבד בתלייה. שלושה חודשים לאחר מכן יצא האלבום השני של הלהקה שמכירותיו עלו על האלבום הראשון. Closer היה לאלבום כבד יותר מהראשון (כן, זה אפשרי) אך עדיין בתחומי הפוסט פאנק. מותו של קרטיס לא הפרידה את הלהקה והם המציאו את עצמם מחדש עם השם New Order המנגנת סינתפופ ודאנס.

מי שרוצה להרחיב על הלהקה מומלץ לראות את הסרט (המעולה) Control  שמגלל את סיפור הלהקה. ברגע שהחלטתי על פוסט בנושא איאן קרטיס ומנצ'סטר סיטי המטרה הייתה למצוא מידע על האהדה שלו. חיפשתי בספרים, באינטרנט, ביוטיוב איפה לא. בספר Touching From a Distance שכתבה אשתו של איאן, דברה קרטיס היא מציינת את הכדורגל כתחביב שבו איאן השקיע: "איאן לקח את התחביבים שלו ברצינות. במקום סתם לבעוט בכדור על המגרש עם כמה חברים הוא ארגן קבוצת כדורגל שנקראה הספרטנים – האהבה שלו למיתולוגיה היוונית עזרה לו לבחור את השם. הוא אירגן בתים על ידי פרסום בעיתון".

האזכור היחידי לאהדה שלו נמצא בסרט Control שנרשם על פי אותו הספר שכתבה דברה. בסצינה המדוברת סם ריילי בתפקיד איאן קרטיס מדבר על כך שהצבע האהוב שלו הוא "Man City Blue".

במהלך החיפושים נתקלתי באתר של נטלי קרטיס – צלמת, אוהדת מנצ'סטר סיטי והבת של איאן קרטיס. חשבתי לעצמי שאין כמו המקור ואחרי כמה העברות מיילים בינינו היא הסכימה להשתתף ב"שחקן חיזוק" ולתת קצת מידע על האהדה המשפחתית למנצ'סטר סיטי:

"רוב גרטון אמר לי: 'סבא רבא שלך אהד סיטי, סבא שלך אהד סיטי, אבא שלך אהד סיטי, אני אוהד סיטי וגם את אוהדת סיטי'."

1. מה את עושה בימים אלה?

" צלמת "

2. מי הקבוצה שאת אוהדת מסביב לגלובוס?

" מנצ'סטר סיטי "

3. איך התחיל סיפור האהבה בינך לבין הקבוצה?

" כילדה נהגתי לבלות את השבתות עם סבא וסבתא שלי מצד אבא. כשהייתי בת 4 או 5, כל שבוע סבא שלי היה שואל אותי 'את מי את אוהדת?'. לבסוף החלטתי לאהוד את הקבוצה של אמא שלי: אברטון. סבא שלי התאכזב שאני לא בחרתי בסיטי, אבל הוא גם היה מרוצה שלא בחרתי את מנצ'סטר יונייטד. בכל מקרה, הדבר הזה לאברטון לא נועד להיות, אני אפילו אף פעם לא הגעתי לגודיסון (האצטדיון של אברטון)."

" בגלל שאני ממאקלספילד הלכתי כמה פעמים לראות את מאקלספילד טאון, אבל לא הרגשתי קשורה אליהם בשורה צורה. היה לי הרבה יותר כיף כשחבר שלי כריס והאחים שלו היו מזמינים אותי לראות משחקים של סיטי בטלוויזיה ביחד איתם. אני זוכרת את האח הגדול ג'ון מסביר לי שבגלל שאבא שלי גדל באזור הארדפילד במאקלספילד הוא היה חייב להיות אוהד סיטי; בגלל זה אני יכולה להיות אוהדת סיטי בכבוד. לא מאוחר אחרי זה רוב גרטון (המנהל של להקת ג'וי דיוויז'ן וניו אורדר) אמר לי 'סבא רבא שלך אהד סיטי, סבא שלך אהד סיטי, אבא שלך אהד סיטי, אני אוהד סיטי וגם את אוהדת סיטי'. זה היה אחרי שהתגרתי בו כי באותה התקופה סיטי שיחקה בליגה השלישית, באותה ליגה עם מאקלספילד ! טוני וילסון (הבעלים של פאקטורי רקורדס) טען שאני אוהדת יוניטד. אמרתי שזה לעולם לא יקרה ושאני שונאת את יונייטד. רוב חייך ואמר "רואה, את כחולה'. ועדיין נשארתי בהכחשה, אני חושבת שאני לא אוהבת שאומרים לי מה לעשות. "

" למזלי כמה שנים מאוחר יותר, כשהייתי סטודנטית לצילום, הצגתי את עצמי לצלם Kevin Cummins (צלם מוסיקאים מפורסם) אחרי הרצאה שהוא עשה בגלריה. הוא דיבר על איך הוא מתעד את העונה האחרונה של סיטי במיין רואד (האצטדיון הקודם של הקבוצה) ואמר שהוא מחפש עוזר. בפעם האחרונה שראיתי את רוב גרטון הוא אמר לי 'לכי למיין רואד'. אז לקחתי את העבודה עם קווין והשאר זה היסטוריה. ברגע שהגעתי לשם היה ברור שאני באמת אוהדת מנצ'סטר סיטי. "

4. רגע השיא שלך עם הקבוצה?

" הזכייה בפרמייר ליג בעונה שעברה. "

5. מי השחקן המועדף עלייך (לא חייב להיות מהקבוצה)? למה?

" וינסנט קומפני. חוץ מהעובדה שהוא שחקן מדהים, הוא נראה כמו בחור טוב, בבלגיה הם קוראים לו "הג'נטלמן של המגרש". מחוץ למגרש הוא מצטייר מאוד אינטיליגנט וזה נראה שהוא באמת אימץ את מנצ'סטר. פלוס יהיה נהדר לצלם אותו – הוא נראה חצוף ! יש לי גם חולשה לדויד סילבה ואדין דז'קו. "

6. רגע השפל שלך עם הקבוצה?

" 2006-2007 חברה שלי סטלה ואני הלכנו להרבה משחקים בעונה ההיא. סטיוארט פירס היה המאמן. הזכרון המרכזי שלי זה שישבנו בקור וכולם שרו “Psycho psycho sort it out, psycho sort it out!” "

7. השחקן שהיית רוצה לראות משחק אצלכם?

" אמממ, מסוט אוזיל אולי, הוא הרשים אותי במהלך המונדיאל האחרון ויורו 2012.אני ממש דלוקה על החבר שלו לקבוצה מריאל מדריד, איקר קסיאס, אבל אני לא רוצה שהוא ישחק בשביל סיטי, אני אוהבת את ג'ו הארט יותר מדי. "

8. את מי הכי כיף לנצח? למה?

" מנצ'סטר יונייטד. בגלל שהם מנצ'סטר יונייטד. "

9. אם היית שחקן בקבוצה מקצועית איזה סוג של שחקן היית?

" בשער. כצלמת אני אוהבת את הרעיון שאני  יכולה לראות את כל המגרש, לעקוב אחרי כל מה שמתרחש ולהיות מוכנה בדיוק ברגע הנכון. "

10. האם יש לך אמונות תפלות מיוחדות לפני המשחק של הקבוצה שלך? מה הם?

" לא, אין לי. למרות יש לי כמה טקסי אוכל שקשורים. אם אני עם חבר שלי מארק אז אנחנו הולכים לאכול בדוכן של הקארי לפני המשחק. אם אני עם סטלה אז אנחנו אוכלות עוגה. "

11. מה החסרונות בלאהוד את הקבוצה שלך?

 " אני לא חושבת שיש "

12. באיזה קללה את משתמשת הכי הרבה בזמן שאת רואה משחק?

" S**t  או f**k. למרות שאמרתי משהו הרבה יותר גרוע כשרונאלדו הבקיע נגדנו בליגת האלופות באותו משחק. "

איאן עם חולצת יונייטד מימין עם חברו טוני נוטל, אוגוסט 66'

על איאן קרטיס ומנצ'סטר סיטי:

"לצערי התמונה היחידה של אבא שלי בחולצת כדורגל זה כשהוא ילד קטן לובש חולצה של יונייטד. במשך שנים הנחתי שהוא לובש חולצה של נבחרת אנגליה. אבל נאמר לי שבעצם מדובר בחולצה של יונייטד. אני מניחה שכילד הוא היה לא החלטי. המשפחה של סבתא שלי מצד אבא אהדו יוניטד. אני מניחה שסבא וסבתא שלו קנו לו את החולצה של יוניטד. באיזה שהוא שלב הוא בחר את הקבוצה של אבא שלו בגלל שאיאן הבוגר אהד את סיטי. אני יודעת שסבא שלי היה לוקח את אבא שלי למשחקים. למרות שהיא אוהדת את אברטון, אמא שלי אוהדת בסתר את סיטי (אלא אם כן הם משחקים מול אברטון) אחרי שהיא התחתנה עם אבא שלי. הפרט שאני הכי אוהבת שהיא סיפרה לי זה שהשאיפה של אבא שלי היה לגור מרחק הליכה ממיין רואד (האצטדיון הישן של סיטי). הוא לא יכל לנהוג אבל במקום לרצות ללמוד לנהוג הוא רצה בית קרוב למגרש כדורגל."

 

תוספת מאוחרת לפוסט: מסתבר שהנהלת מנצ'סטר סיטי לא מתעלמת מהאהדה של איאן קרטיס לקבוצה שלהם ולאות הוקרה מנגנים את השיר Transmission של ג'וי דיוויז'ן באצטדיון איתיחאד בזמן המחצית.

 

נטלי קרטיס היא צלמת המתגוררת במנצ'סטר. אפשר לראות את הפרוטפוליו המלא שלה באתר www.16apr79.com.

חלק מהעבודות שלה:

Sam Riley, Samantha Morton & Hayley Kennet

Doves

The Durutti Column & Friends