Emperor Zero

שחקן חיזוק – מאט בוסוואל, Emperor Zero ממנצ'סטר

אני בספק אם מישהו אי פעם שמע על גרימסבי טאון, הקבוצה שאוהד מאט בוסוואל (מלהקת הפוסט פאנק Emperor Zero). ובכל זאת, כל חולה כדורגל אמיתי יכול להתחבר לתיאורים ולחוויות הרומנטיות של בוסוואל עם הקבוצה שלו מנבכי הליגות הנמוכות: הנצחון הסנסציוני באנפילד ומה מומלץ לעשות לפני המשחקים של גרימסבי. בשחקן חיזוק אני אציג שאלון קבוע לאמנים, מוסיקאים וסופרים על האהדה לקבוצה שלהם.

1.מה את עושה בימים אלה?

אני חבר בלהקת Emperor Zero. אנחנו במקור ממנצ'סטר וחתומים בלייבל מוזר שנקרא SWAYS. ברגעים אלה אנחנו לוקחים הפסקה מהופעות כדי שנוכל לכתוב כמה שירים חדשים ולהקליט. בתקווה שהכל ילך כמו שצריך וזה יהיה אלבום הבכורה שלנו. בקרוב נשחרר סינגל דיגיטלי בשם ‘Heart of Iron’ רק שאני לא בטוח מתי בדיוק. זה כל פעם נדחה מחדש.

2. מי הקבוצה שאתה אוהד מסביב לגלובוס?

גרימסבי טאון. זה מועדון קטן שכנראה אף פעם לא שמעת עליו. כרגע הם אפילו לא בליגה המקצוענית והם נשרו לליגה החמישית לפני כמה עונות. אבל כשהייתי בגיל ההתבגרות הם היו הרבה יותר טובים והיה להם שם של קבוצה שמשחקת כדורגל אטרקטיבי המבוסס על מסירות. באיזה שהוא שלב הם היו בליגה השנייה, מרחק של כמה מקומות מהפרמייר ליג.

בתמונה אני לובש חולצה מקורית של גרימסבי. הדוד שלי, מייק, קיבל אותה מאחד השחקנים, דיין קרומבי ששיחק מגן שמאלי. אני ממש לא בטוח איך דוד מייק הצלח לשים את הידיים שלו על החולצה הזאת. הוא עובד כסוכן רכב אז בטח מעורבות בעניין עסקות מפוקפקות.

3. איך התחיל סיפור האהבה בינך לבין הקבוצה? והאם אתה זוכר את המשחק הראשון שהלכת אליו?

Grimsby Town FC

Grimsby Town FC Logo

המשחק הראשון שהלכתי אליו היה גרימסבי נגד סנדרלנד כשהייתי בן 5 (זה לפחות על פי אוסף התוכניות שלי). אבל אני זוכר יותר טוב את המשחק השני, זה היה מול דרבי קאונטי כשהייתי בן 6. המגרש, בלאנדל פארק, שנמצא על החוף באזור הצפון מזרחי באנגליה (Cleethorpes). זה אזור די מוזנח, אבל בשבילי הכל נראה ממש מיוחד וקסום. ישבנו בחלק העליון של היציע הגדול, יציע פינדוס. היה אפשר לראות משם ספינות מכמורת מפליגות קדימה ואחורה על פני הים הצפוני ושחפים שנוהרים אל המגרש. אני זוכר שהתרשמתי מכמה רחוק השוער של גרימסבי יכול לבעוט את הכדור. כשנהיה חשוך ושהזרקורים נדלקו הם היו הדבר כי ענק ומדהים שראיתי בחיי, כמו 4 מגדלי אייפל.

אני אוהב שקראת לזה "סיפור האהבה עם הקבוצה שלך", בגלל שבשבילי הזכרונות האלה עדיין רומנטיים להפליא, למרות שהמציאות של גרימסבי היום (גם המקום וגם קבוצת הכדורגל) הם שונים לחלוטין. זה לגמרי מקרה שבו הלב שולט בראש.

4. מי השחקן המועדף עלייך (לא חייב להיות מהקבוצה)? למה?

אין לי שחקן אחד ספציפי. יש כמה שחקנים טובים היום בפרמיירליג אבל הם כבני אדם הם לא כאלה חביבים או שהם יותר מדי מעודנים כדי להצית את הדימיון כמו ג'ורג' בסט, אריק קאנוטה או פול גאסקוין. לא היית רוצה לשבת על בירה עם אף אחד מהם. אשלי קול הוא כנראה השחקן שאני הכי שונא, למרות שמבחינת הוגנות יש בצ'לסי שחקנים אחרים שמתקרבים אליו.

5. מה המשחק הטוב ביתר והרע ביותר שהיית בו?

המשחק הטוב ביותר שהייתי בו היה כשגרימסבי ניצחה את ליברפול 1:2 בגביע הליגה באנפילד בשנת 2001. הם שחטו אותנו, בקושי הצלחנו לעבור את החצי אבל בעזרת איזה נס הצלחנו לסיים 90 דקות ב1:1. ואז בסוף תוספת הזמן, כשזה נראה שבטוח הולכים לפנדלים, החלוץ שלנו פיל ג'אוונס הבקיע שער קסום מחוץ לרחבה. אני עמדתי בפינה העליונה מעל השער והיה לי זווית ראייה מושלמת לגול. אני זוכר את אבא שלי נוהם כשיאוונס לקח את הבעיטה, הוא חשב שהיינו פשוט צריכים לשמור על הכדור ושהוא לא היה מבקיע בחיים מהמרחק הזה. אבא שלי… כזה פסימיסט. עדיין יש שיר של גרימבסי שהאוהדים שרים:

‘Je-vons, with a wonder goal, Je-vons with a wonder goal’ לפי השיר ‘Go West’ של פט שופ בויז.

 גרימבסי טאון נגד ליברפול 1:2 (גול הנצחון הדרמטי אחרי 6:00)

יש לי יותר מדי משחקים גרועים לבחור מהם אבל המשחק של גרימסבי בחוץ מול אולדהם אתלטיק כשהיינו בפיגור 0:5 במחצית הוא ללא ספק שפל המדרגה. כל הבני דודים עזבו באמצע לפאב אבל אני נשארתי במגרש עם אבא והדוד שלי. צריך להיות דיי מזוכיסטים כדי לאהוד את גרימסבי. הפסדנו באותו משחק רק 0:6 ככה שהמחצית השנייה הייתה כמו נצחון למוראל.

6. מה היו רגעי השיא והשפל עם הקבוצה?

לצד המשחק באנפילד יש עוד רגע שיא מעונת 1997-98 כשאלן באקלי היה המאמן שלנו. נסענו פעמיים לוומבלי, שאלה היו הפעמים הראשונות ששיחקנו שם, וניצחנו בשתיהן. נצחנו את נורת'המפטון בגמר הפלייאוף של הליגה שלישית ואת בורנמאוט' במגן הליגה. אלה היו שנות הזוהר, מעולם לא שחזרנו את אותם שיאים. למעשה, הפסדנו כל גמר אחר בוומבלי ואנחנו ממשיכים להדרדר.

עוד רגע שפל היה שהפסדנו בגמר גביע צבעי ג'ונסטון – Johnstone’s Paint Trophy (החברה היא הספונסרית של הטורניר) ב2008. הדבר הטוב מאותו משחק היה שבסיום האוהדים שלנו שרו: ‘It’s the shittest paint in the world, the shittest paint in the world’, לפי המנגינה של ‘He’s Got the Whole World in His Hands’.

7. השחקן שהיית רוצה לראות משחק אצלכם?

אני לא יכול להיות בררן. חלוץ סביר יכול להיות נחמד וזו לא בקשה גדולה. הליגה החמישית היא ליגה שהופכת את דני גרהאם למרדונה.

8. את מי הכי כיף לנצח? למה?

לינקולן סיטי, ללא ספק. זה הדרבי המקומי. לינקולן היא שעה נסיעה מגרימבסי וזה גם המקום שבו גדלתי. בשתי העונות האחרונות ניצחנו אותם בחוץ בבוקסינג די: המתנה הכי טובה שאפשר לבקש לחג המולד.

9. אם היית שחקן בקבוצה מקצועית איזה סוג של שחקן היית?

קשר מרכזי, זה תמיד היה התפקיד שלי כשהייתי ילד. החשבתי את עצמי לפליימייקר יצירתי. אם ספרים, מוסיקה, בנות ואלכוהול לא היו מגיעים, הייתי יכול להיות רוד חוליט הלבן.

בלאנדל פארק

10. האם יש לך אמונות תפלות או ריטאולים חוזרים לפני המשחקים של הקבוצה שלך? מה הם?

לפני משחק של גרימסבי אני חושב שזה בכללי רעיון לא רע לשתות לפחות 3 בירות.

11. מה החסרונות בלאהוד את הקבוצה שלך?

מאיפה להתחיל? העובדה שאנחנו לא כל כך טובים בכדורגל היא החסרון העיקרי. הייתה לנו עונה דיי טובה ואני מקווה שנגיע לפלייאוף כדי שנוכל לעלות ליגה. (הראיון נערך לפני סיום העונה. את העונה גרימסבי סיימה במקום הרביעי ששלח אותה לפלייאוף אבל היא לא הצליחה לעלות ליגה אחרי תיקו והפסד לגייטשאיד)

12. מי הם חמשת השחקנים הכי טובים שעברו בקבוצה שלך מאז שאתה עוקב אחריה?

  שאלה מעולה. אני הולך על כל האגדות של גרימסבי, כולם מהתקופה שהיינו בשיא:

‘Super’ Clive Mendonca, Paul Groves, Ivano Bonetti – שחקן איטלקי משנות ה-90 שעזב את המועדון אחרי שהמאמן זרק עליו צלחת עם כנפי עוף, Peter Handyside and Danny Coyne.

13. באיזה קללה את משתמשת הכי הרבה בזמן שאת רואה משחק?

אני ממש מנבל את הפה במשחקים. לא נראה לי שאפשר לעלות על כתב את המילים שיוצאות לי מהפה במשחקים של גרימסבי. אבא שלי כל הזמן אומר שמזל שאמא שלי לא שומעת אותי, למרות שהוא לא פחות גרוע ממני.

Emperor Zero הם להקת פוסט פאנק ממנצ'סטר. אפשר לרכוש את הסינגל האחרון שלהם ‘Mental Health Café’ בגרסת ויניל כאן או להוריד מהבאנדקמפ של הלהקה. על עטיפת הסינגל מופיע צילום של נטלי קרטיס, שהתראיינה כאן בעבר על האהדה שלה ושל אביה, איאן קרטיס, למנצ'סטר סיטי.

Emperor Zero – Mental Health Café

Emperor Zero – Man With Red Eyes

Strengthening Player – Matt Boswell, Emperor Zero

I doubt if anyone heard of Matt Boswell's (from the post-punk band Emperor Zero)  favourite football club, Grimsby Town FC. But still, any football addict can connect to the romantic descriptions of  Boswell about his team from the depths of the lower leagues: the sensational victory at Anfield and what is the best thing to do before Grimsby match. In Strengthening player I'm presenting a questionnaire with 12 questions to artists, musicians, writers  about their favorite team.

1. What you do in these days

I’m in a band called Emperor Zero. We’re based in Manchester and signed to a strange, chaotic label called SWAYS. At the moment we’re taking time out from playing live so we can write some new songs and do some recordings; if it all goes well, then hopefully this will become our debut album. A song called ‘Heart of Iron’ will be released as a digital single at some point in the next few months. I’m not sure when though. It keeps getting put back. The problem is that SWAYS keep remaking the video. Have you ever seen the film Heaven’s Gate? It was an ambitious, expensive flop that bombed at the box office and sent the studio bust. The director of our music video says ‘Heart of Iron’ is going to be his Heaven’s Gate. It could be the end of SWAYS. He’s locked himself in a shed and won’t show anyone what he’s up to. He’s either a genius or a madman.

2. Who is your favorite team around the globe?

Grimsby Town. They’re a small club who you probably haven’t heard of. At the moment they’re not even in the football league as they got relegated to the conference a few seasons ago, but when I was growing up they were much better and had a reputation for playing attractive passing football. At one point they were in the division that’s now the Championship, only a few places away from the Premiership.

In the photo, that’s an actual original Grimsby short I’m wearing. It was given to my Uncle Mick by one of the players, a left-back called Dean Crombie. I’m not quite sure how Uncle Mick managed to get his hands on the shirt, as he had quite a few. He works in the motor trade so there was probably some dodgy dealing involved.

3. How the love story with your team began?

Grimsby Town FC Logo

Grimsby Town FC Logo

The first game I went to was Grimsby against Sunderland when I was five (at least according to my childhood collection of Grimsby matchday programmes), but I actually remember the second game better; we were playing Derby County and I was about six. The ground, Blundell Park, is on the coast in Cleethorpes in an old council estate. It’s a fairly run-down area, but to me everything seemed really grand and magical. We sat at the top of the biggest stand in the ground, the Findus stand; in the distance you could see trawlers sailing backwards and forwards across the North Sea and seagulls were flocking over the pitch. I remember being really impressed by how far Grimsby’s goalkeeper could kick the ball. As it grew dark the floodlights came on and they were the most incredible, gigantic structures I’d ever seen, like four glowing Eiffel Towers. I like the way you call it the ‘love story’ with my team, because to me these memories are still incredibly romantic, even though the reality of Grimsby today (both the place and the football team) is rather different. It’s definitely a case of the heart ruling the head.

4. Who is your favorite player (doesn’t have to be from your team)? Why?

I don’t have a particular favorite. There are some good players in the Premiership at the moment but they’re hardly likeable human beings, or else they’re too bland to capture the imagination in the way that players of previous generations did, people like George Best, Eric Cantona and Paul Gascoigne. You wouldn’t want to have a pint with any of them, as my friend Austin Collings would say.

5. What is the best game and the worst game you went to?

The best game I’ve ever been to was when Grimsby beat Liverpool 2-1 in the League Cup at Anfield in 2001. They absolutely murdered us, we hardly got out of our own half, but by some miracle we managed to get to full-time at 1-1. Then at the end of extra-time, just as it looked set to go to a penalty shootout, our forward Phil Jevons scored a wonder goal from way outside the area. I was standing right behind the top corner of the goal and had a perfect view as the ball flew in. I remember my Dad groaning when Jevons took the shot as he thought we should’ve just been trying to keep possession and that he’d never score from there. Ha! My Dad is such a pessimist … There’s still a Grimsby song where the fans sing ‘Je-vons, with a wonder goal, Je-vons with a wonder goal’ to the tune of ‘Go West’ by the Pet Shops Boys.

 Grimsby Town Vs Liverpool 2:1 (the last minute winner goal after 6:00)

I’ve got too many ‘worst games’ to choose from but watching Grimsby away to Oldham when we were 5-0 down at half time was a definite low. My cousins all went to the pub but I stuck it out with my Dad and Uncle. You have to be quite masochistic to support Grimsby. We only lost 6-0 in the end, so the second half was kind of a moral victory.

6. What is the peak moment and the low moment with your team?

Alongside the Liverpool game, the other highlight was the 1997-98 season when Alan Buckley was our manager. We went to Wembley twice, having never played there before in the club’s history, and we won both times. We beat Northampton in the Second Division play-off final and Bournemouth in the Auto Windscreens Shield final, thanks to a ‘golden goal’ from permed playboy Wayne Burnett. Those were the glory years. Or the glory year. We’ve never scaled those heights since. In fact, we’ve lost every other Wembley final and we keep getting relegated. Losing the Johnstone’s Paint Trophy final to MK Dons in 2008 was another low point. The only good thing was the Town fans singing ‘It’s the shittest paint in the world, the shittest paint in the world’ to the tune of ‘He’s Got the Whole World in His Hands’ as we trudged out the stadium.

7. Which player you want to see playing in your team?

Beggars can’t be choosers. A half-decent striker would be nice. And that’s not asking a lot. The conference is the kind of league that’d make Danny Graham look like Maradona.

8. Who you like to beat the most and why?

Lincoln City, without a doubt. That’s our local derby. Lincoln is about an hour’s drive away from Grimsby and it’s also the place where I grew up. In the last two seasons we’ve beaten them away from home on Boxing Day: the best Christmas present you could wish for.

9. If you were a player in a professional team what kind of player you might be?

Central midfield was always my position growing up. I fancied myself as a bit of a creative, playmaker type. If books, music, girls and booze hadn’t got in the way, I could’ve been the white Ruud Gullit.

Blundell Park

Blundell Park

10. Do you have any superstitions before games? Which?

Before a Grimsby game I find it’s generally a good idea to have at least three pints.

11. What are the shortcomings in supporting your team?

Where do I start? The fact that they’re not very good at football is the main shortcoming … In fairness, that’s a bit harsh. We’ve had quite a good season and hopefully we can make the play-offs for a chance to get promoted back into the football league. (I did the interview before the end of the season. Grimsby finished fourth, which sent them to the playoffs but a lost and a draw against Gateshead F.C kept them at the conference)

12. Who are your top five favorite players from your team of all time?

Amazing question. I’m going to go for the following Grimsby legends, all from back when we were good: ‘Super’ Clive Mendonca, Paul Groves, Ivano Bonetti (a star Italian winger from the 90s who left the club after the manager, Brian Laws, threw a plate of chicken wings at him), Peter Handyside and Danny Coyne.

13. Which curse you use the most while watching a game?

I’m really bad and foul-mouthed; the words that come out my mouth at a Grimsby game can’t really be printed. My Dad always says he’s pleased my mother can’t hear me, although he’s just as bad.

Emperor Zero are a pseudo-intellectual post-punk band from Manchester. Their latest single is ‘Mental Health Café’, available on 7” vinyl from SWAYS Records or as a digital download from Bandcamp. The record sleeve features photography by Natalie Curtis, whose been interviewd by Offside Stories about her love for Manchester City.

Emperor Zero – Mental Health Café

Emperor Zero – Man With Red Eyes