החזית הכחולה

שחקן חיזוק – רזיאל מנצור, The Bench

"השנים הרעות שלנו בלאומית זה חסרון גדול אבל בסופו של דבר כמו שאתה נמצא במערכת יחסים, אתה אוהב אותה ללא תנאים. מסתכל על כל כולה, הולך איתה באש ובמים, באהבה ובלב שלם". רזיאל מנצור סולן להקת The Bench מספר על האהדה להפועל פתח תקווה, מי הפיץ את חיידק האהדה במשפחה, מפרגן לשחקן הכי טוב בסגל הנוכחי, על תקופת הדשדוש של השנים האחרונות בליגה השנייה ואיזה שחקנים היה רוצה לראות מחזקים את הקבוצה בליגת העל.

אלון חמודות – מאי 2023

מה אתה עושה בימים אלה?

מתעסק בעיקר בדבר שאני הכי מתגאה בו: הלהקה שלי, The Bench, הרכב שמנגן על המוטאון והגרוב, מאוד מושפעים מרוק, Fאנק ומוזיקה שחורה של פעם. האלבום הראשון שלנו נקרא "ג'סמינו" על שם הקבבייה המפורסמת ברחוב אלנבי בתל אביב. בנוסף אני חבר בעוד כמה הרכבי מחווה, שזה כמו בית ספר בשבילי. אני גם איש מיקס ומפיק ועושה ביטים לחבר'ה שעושים קצת היפ הופ.

מי הקבוצה שאתה אוהד בארץ הקודש או מסביב לגלובוס?

הפועל פתח תקווה, Born and Raised.

איך התחיל סיפור האהבה בינך לבין הקבוצה? והאם אתה זוכר את המשחק הראשון של הקבוצה שהלכת אליו?

אני נולדתי בפתח תקווה, גרתי שם מינקות עד גיל 5-6. אבא שלי, זאב מנצור, היה שחקן כדורגל בהפועל פתח תקווה של אברהם גרנט, וסבא שלי, שמריה מנצור, הוא אחד האוהדים הוותיקים של הפועל מחנה יהודה.

אבא שלי, שהוא אוהד הפועל קודם כל, לקח אותי למשחקים של הקבוצה ביחד עם דוד שלי, וככה התאהבתי לראשונה בקבוצה המדהימה הזאת, ובקהל שלה. אבא שלי הדביק את כל המשפחה במחלת הפועל פתח תקווה.

אני זוכר את המשחק הראשון במעורפל, לא מול מי זה היה ומה התוצאה. אבל אני כן זוכר שאבא שלי הכניס אותי לאורווה, אני כמעט בטוח שזה היה שער 5, כי היינו צמודים לאיפה שעושים את הרעש, שער 4. הוא קנה לי טרופית והייתי כולי מבסוט. זה מה שאני זוכר מהמשחק הראשון, האורווה.

543096c4-a86a-4b12-9741-70bf57ebc603

שלושה דורות של אוהדים

מי השחקן המועדף עלייך (לא חייב להיות מהקבוצה)? למה?

בוא נדבר על ההווה, ג'ימי אלכסיס הלוחם, שמרגיש כמו שחקן בית ואוהבים אותו כמו שחקן בית למרות שהוא לא שחקן בית. בדרבי האחרון, אמרו שהבן אדם קצת איבד את העשתונות אבל אני אומר שמדובר במחויבות. זה השחקן המוערך ביותר מבחינתי כרגע.

מה המשחק הטוב ביתר והרע ביותר שהיית בו?

וואו איזה שאלה קשה. בוא נלך על האחרון שאני זוכר. הדרבי הקודם שהוא היה מדהים,2:1 עוז פרץ, בעיטה מרחוק. כמובן בסוף המשחק קיבלו פנדל שהם פספסו, זה היה באמת דרמטי ברמות קשות.

משחק רע שהשאיר טעם רע מאוד, היה הדרבי הראשון לעונת 2022-2023 הפסדנו שם 0:4. אני זוכר שאנשים הלכו הביתה באמצע, ואני אומר להם בואנה למה אתם הולכים. אני נשארתי עד הסוף למרות שהיה קשה, מחאתי כפיים בסיום.

הפועל פתח תקווה – מכבי פתח תקווה 1:2 עונת 22/23

מה היו רגעי השיא והשפל עם הקבוצה?

 העונות שאחרי ירידת הליגה, לפני 8 שנים, זה היה נורא קשה, דשדשנו בליגה שנייה, והיה לי נורא קשה לראות ולעקוב. זה קורה, אני מבין את זה. זאת הייתה תקופה ארוכה לא טובה.

בשנתיים האחרונות חזרה לי התקווה, בשנה שעברה זה לא קרה גם כן, היה לנו מפח נפש מול כפר קאסם בבית, הפסדנו 0:3 בבית. זה גמר לנו את הסיכויים לעלות ליגה. התקופה הנוכחית היא יחסית יותר טובה, כי יש עניין ויש על מה להלחם.

השחקן שהיית רוצה לראות משחק אצלכם?

אני לא הייתי רוצה לראות עוד שחקן אצלנו בעונה הזאת. מבחינתי הקבוצה הזאת בנויה מעולה. לגבי ליגת העל, אני מאוד אוהב סגנון שחקנים כמו אצילי וחזיזה, כאלה שיותר נותנים בהתקפה, גם גולרים וגם כאלה שיודעים לתת מהלכים טובים.

לא יודע אם יהיה לנו תקציב לשחקנים כאלה, אבל מי יודע. יש לנו את אדם נוימן שתומך בנו, בתיווכו של אבי יחיאל.

את מי הכי כיף לנצח? למה?

שמע זה לא סוד שהכי כיף לנצח את היריבה העירונית שלנו. בשביל היוקרה העירונית ובשביל לתקוע אצבע בעין למשפחת לוזון שכולנו סבלנו מהם לאורך השנים. 

כמובן שתמיד כיף לנצח קבוצות שהן גדולות עלינו בתקציבים ובסדר גודל. לבוא קטנים ולצאת גדולים.

אם היית שחקן בקבוצה מקצועית איזה סוג של שחקן היית?

זאת שאלה שהייתי חושב עליה הרבה בתור ילד, היה לי איזה חלום להיות שחקן. אני חושב שאולי בגלל שאני קצת רחב אז הייתי הולך להיות קשר אחורי. אני לא כל כך מהיר אז אני חושב על קשר אחורי שנותן בראש.

 עולה לי לראש גאטוזו, אני לא משווה כמובן אבל אני מסתכל עליו כמו איזה איידול: הוא לא היה גבוה, אבל הוא היה נורא פיזי, רחב ועצבני כמוני. היה יודע לתת בראש כשצריך.

האם יש לך אמונות תפלות או ריטאולים חוזרים לפני המשחקים של הקבוצה שלך? מה הם?

יש לי בטח. אני לא מצלם שום דבר בפלאפון במהלך המשחק, אף פעם. לא פנדלים, לא בעיטות חופשיות. אני אף פעם לא מקלל שחקנים של הקבוצה היריבה בזמן משחק, זה מדרבן אותם. זה לא בדיוק אמונה טפלה, אלא יותר פסיכולוגי.

יש עוד אמונה אחת שאני חושב להיגמל ממנה: אני לא מצטלם עם חולצה של המועדון כדי לא לנחס.

וכמובן נותן תרומות לתצוגות הנפלאות של החזית הכחולה.

מה החסרונות בלאהוד את הקבוצה שלך?

שמע דיברנו על השנים הרעות שהיו לנו בלאומית, שזה חסרון גדול, אבל אתה יודע, בסופו של דבר כמו שאתה נמצא במערכת יחסים, אתה אוהב אותה ללא תנאים. מסתכל על כל כולה, הולך איתה באש ובמים, באהבה ובלב שלם.

מי הם חמשת השחקנים הכי טובים שעברו בקבוצה שלך מאז שאתה עוקב אחריה?

יש לי כל כך הרבה שחקנים בראש שקשה לבחור.

ג'ימי אלכסיס זה לדעתי אחד השחקנים הטובים שנחתו פה בשנים האחרונות, להחתים אותו ומהר.

עוז פרץ זה שחקן שאני מאוד אוהב את הסגנון שלו, טכניקה כמו שלו כמעט לא קיימת בליגה הלאומית. אני מאוד אוהב את הרוח שהוא מביא איתו למשחק.

שחקן הבית והקפטן רם לוי, שאותו אני מאוד מעריך אותו, את הבגרות שלו ואת המשחק שלו.

ג'וניור ויסה היה שחקן שהיה כיף לראות ונדיר לראות בנוף הישראלי. אחלה אישיות גם.

ולקינוח אדורם קייסי שמאוד אהבתי אותו בתור ילד.

לסיום, השלם את המשפט: השופט….

תהיה נאמן, אמיתי, תהיה שופט טוב לשני הצדדים, ותהיה צודק.

רזיאל מנצור (29) גר בראש העין, סולן להקת The Bench – ליאור יצחקי על התופים, מתן שתית על הגיטרה ואור בן יצחק על הבס. רזיאל מלחין וכותב את שירי הלהקה ביחד עם שאר החברים שגם משתתפים בעיבודים – כאיש אחד עם וורסטיליות של ארבעה. הלהקה מושפעת מז'אנר הבלוז, עם הרבה מהרוקנ'רול, דרך הפולק והרוק הפסיכדלי של הסיקסטיז, הרוק הכבד של הסבנטיז, הפרוגרסיב, הגראנג', בליווי צלילים מהעתיד. בשנה האחרונה הם הוציאו את אלבום הבכורה שלהם – "ג'סמינו" וב-10.5 תוכלו לראות אותם מופיעים באוזנבר תל אביב – כרטיסים להופעה. מוזמנים להאזין לסינגל החדש ולאלבום "ג'סמינו":